בש"פ 3193/06 מדינת ישראל נ. פלוני

בפניי בקשה להארכת מעצר שניה למשך תשעים ימים נוספים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 .

המשיב הואשם בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בעבירות של אינוס, מעשי סדום, תקיפת בת זוג, כליאת שווא, איומים, הטרדה ופגיעה בפרטיות שבוצעו לכאורה כלפי אשתו במשך תקופה של כשלוש שנים.

בעקבות ראיון שנערך למתלוננת במשרדי הפרקליטות ופרטים נוספים שחשפה בפני הפרקליט, הופנתה המתלוננת למשטרה על-מנת שתיגבה ממנה עדות משלימה. משנגבתה העדות, תוקן כתב האישום נגד המשיב והוספו עבירות של מעשי סדום. יחד עם הגשת כתב האישום הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד השופט נ' זלוצ'ובר ) הורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו בשל מסוכנותו והחשש לשיבוש הליכי משפט, חשש הנובע מכך שמדובר בעדים קרובי משפחה. בית המשפט התבסס על המלצת שירות המבחן שלא לשחררו לחלופת מעצר, אלא אם ישולב בתכנית טיפולית, ועל התרשמותו של שירות המבחן מהמסוכנות של המשיב.

בערר שהוגש לבית משפט זה, בטענה שראוי לאמץ חלופת מעצר לגבי המשיב, דחה בית המשפט (כבוד השופטת ד' ביניש) את הערר בציינו כי אין בחלופות שהוצעו לענות על דרישות שירות המבחן, ולאיין את מסוכנותו של המשיב. עם זאת ציין בית המשפט בשולי החלטתו:

"כמובן שאם תימצא חלופה מתאימה, העונה על הדרישות אשר פורטו בתסקיר המעצר יהיה מקום לשוב ולבחון את אפשרות שחרורו של העורר ( המשיב, ע.א. ) לחלופת מעצר".

המשיב הגיש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בקשה לעיון חוזר בהחלטתו, אך בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בציינו שהחלופות כפי שהוצגו אינן ממלאות אחר הדרישות שהועלו בתסקיר שירות המבחן לשם שחרור המשיב לחלופת מעצר. ערר שהוגש לבית משפט זה (כבוד השופט ס' ג'ובראן) נדחה, משלא ראה בית המשפט לשנות מהחלטתו המנומקת והמבוססת של בית המשפט המחוזי. משחלפה התקופה אותה קצב המחוקק לסיום משפטו של המשיב הנתון במעצר, הוגשה בקשה מטעם המדינה להארכת מעצר ראשונה בתשעים ימים נוספים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. בית משפט זה, בהחלטה נוספת (כבוד השופט א' א' לוי), מצא "שדבר לא השתנה בכל הנוגע לממצאיהם של בתי המשפט בעניינו של המשיב, והכוונה לקיומה של תשתית ראייתית ומסוכנותו". בית המשפט הוסיף, כי גם נוכח השיהוי בסיום משפטו של המשיב, יש מקום להיעתר לבקשה להארכת מעצרו, כי בסופו של יום טרם הוצעה על ידי המשיב חלופה שיש בה כדי לתת מענה הולם למסוכנותו. עם זאת, בית המשפט לא מצא שיש להיעתר לבקשת המעצר במלואה, והורה על תקופת מעצר מקוצרת של 50 יום (מיום 3.3.06 עד ליום 23.4.06), כדי ששאלת מעצרו של המשיב תשוב ותיבחן בעקבות עדותה של המתלוננת, ועוד הוסיף "ובלבד שבאמתחתו של המשיב תהיה חלופה ראויה אשר תניח את דעתו של בית משפט קמא".

המדינה הגישה בקשה נוספת להארכת מעצר (שניה) בתשעים ימים, החל מיום 23.4.06. בבקשתה ציינה כי המתלוננת העידה ביום 5.3.06, ונקבעו מועדים נוספים להמשך שמיעת הראיות לימים 27.4.06 ו-14.5.06. ביום 2.4.06 ביטל בית המשפט המחוזי את המועד שהיה קבוע ליום 27.4.06 וקבע מועד דיון אחר ליום 9.5.06. עד למועד הגשת הבקשה, לא הוגשה על ידי המשיב בקשה לעיון חוזר בשאלת מעצרו. עוד נאמר בבקשה כי משפטו של המשיב אינו צפוי להימשך זמן רב, ובנסיבות החשש לשלום המתלוננת, מבקשת המדינה הארכת מעצרו של המשיב כמבוקש.

בא-כוח המשיב קובל על תיקון כתב האישום, בעקבות דברי המתלוננת וכן על התארכות המשפט, ומפנה לדברי המתלוננת בפרוטוקול אותו הציג לבית המשפט, לפיו לא איכפת לה שהמשיב ישוחרר בערבות, לה אין הדבר משנה, היא אינה פוחדת; באשר לדבריה, הפגיעה הנפשית כבר נגרמה; היא רק מבקשת שהמשיב יהיה רחוק ממנה. הסנגור שב ומזכיר את חזקת החפות של המשיב, ומסביר כי עד כה היה קושי למצוא חלופת מעצר מתאימה, וכי הערבים שהוצעו על ידם נדחו על ידי בית המשפט. עתה נסתייע בידי המשיב, והוא מבקש להציע חלופה בישיבה סגורה עם השגחה של שני ערבים – מר דוד סקורה ומר עקיבא אהרון, המוכנים גם להשגיח עליו במשך 24 שעות ביממה.

הנחת המוצא להחלטתי היא שדבר לא השתנה באשר לקביעותיהם של בתי המשפט בעניינו של המשיב, והכוונה לקיום התשתית הראייתית הלכאורית ולמסוכנותו של המשיב. מה שכן השתנה היא העובדה שהמתלוננת סיימה עדותה בבית המשפט והחשש לשיבוש מהלכי משפט שהיה קיים הוסר, או לפחות נחלש במידת-מה. בית משפט זה שב וציין בהחלטותיו כי במידה ותהיה באמתחתו של המשיב חלופה ראויה אשר תניח את דעתו של בית המשפט קמא, יהיה מקום לשוב ולבחון את שאלת מעצרו. היום מעלה בא-כוחו של המשיב לראשונה הצעת חלופה שיתכן מאד שתשכנע את בית המשפט המחוזי שיש בה להפיג את החשש ממסוכנותו של המשיב ולענות על דרישות שירות המבחן. אלא שלא בידי לבחון את החלופה האמורה, לצורך זה היה על בא-כוח המשיב לפנות בבקשה לעיון חוזר לבית המשפט המחוזי ולהציג את החלופה לבחינתו, כפי שבית משפט זה שב והנחה אותו, בהדגישו כי החלופה צריכה לענות על הדרישות אשר פורטו בתסקיר המעצר.

נוכח כל האמור ובעיקר בהתחשב בעובדה שההליך הפלילי נמצא בשלבי סיום, וכדי לאפשר למשיב לשוב ולפנות לבית המשפט המחוזי עם החלופה שבאמתחתו, אני נעתרת חלקית לבקשת המדינה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בארבעים וחמישה ימים, החל מיום 23.4.06, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1045/05 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם.