בש"פ 32/09 בש"פ 32/09

1.

העורר נעצר עד תום משפטו. הקובלנה שלו בערר שבפניי הינה כפולה: ראשית, הוא מלין על כך שבית המשפט המחוזי קבע שיוגש בעניינו תסקיר מעצר, אך משהוגש תסקיר, בו הומלץ על שחרור לחלופת מעצר, הוחלט אף על פי כן שלא לשחררו. שנית,

משיג הוא על כך שבית המשפט המחוזי, אשר קבע כי החלופה שהוצעה איננה ריאלית, לא הורה שיוגש תסקיר נוסף לשם בחינה של חלופות נוספות.

2.

מסופקני אם בנסיבות המקרה כלל ראוי היה להורות על הגשת תסקיר מעצר. כתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי ואשר נמצא לו ביסוס בראיות לכאורה, מצביע על התנהגות אלימה נמשכת מצידו של העורר. הוא דקר שני מאבטחים במועדון ולאחר מכן נהג בכלי רכב לעבר המועדון, תוך שהוא מסכן עוברים ושבים שעמדו בקרבת מקום. אותה נהיגה בוצעה שעה שהעורר היה פסול מלהחזיק רישיון נהיגה. הגם שמדובר באדם צעיר, שגילו כ-25 שנים, אשר אין לו עבר פלילי מכביד, הרי ההתנהגות המתוארת בכתב אישום מצביעה על חשש גבוה לסיכון של שלום הציבור. זאת ועוד, התסקיר, שאכן המליץ בסופו של דבר על שחרור לחלופת מעצר, אינו תסקיר חיובי. די לציין כי נאמר בו, בין היתר, שקיימת רמת סיכון בינונית להישנות של ההתנהגות הנזכרת בכתב האישום. בנסיבות אלה לא מצאתי שבית המשפט המחוזי שגה משנמנע מלבקש תסקיר נוסף לצורך מציאת חלופה אחרת.

3.

אשר על כן, הנני דוחה את הערר.