בש"פ 3219/12 אפרים יעיש נ. מדינת ישראל

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף בפסק-הדין בע"פ 7594/11, מיום 5.12.2011. בפסק-הדין דחה בית המשפט העליון, פה-אחד, את ערעור המבקש על גזר-הדין שהושת עליו בבית המשפט המחוזי.

דין הבקשה להידחות.

לפי תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984, המועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק-דין של בית המשפט העליון הוא תוך 15 ימים מיום מתן פסק-הדין. לבית המשפט מסורה הסמכות להורות על הארכת המועד בהתקיים "טעם מיוחד" לכך. לאור מאפייניו המיוחדים של הליך הדיון הנוסף – אשר פותח פתח לליבון נוסף של סוגיה שהוכרעה בפסק-דין של בית המשפט העליון – נקבע כי הדרישה לקיומו של "טעם מיוחד" להארכת מועד תיושם באופן דווקני ונוקשה.

בענייננו, מדובר באיחור משמעותי ביותר של כארבעה חודשים, שבבקשה שלפניי אין לו כל הסבר, וודאי לא הסבר העולה כדי "טעם מיוחד". מעבר לכך אציין כי ברור על פניו שהמקרה אינו מקים עילה לדיון נוסף בהתאם לתנאים הנקובים בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

אשר על כן, הבקשה נדחית.