בש"פ 3234/12 מדינת ישראל נ. רוני כהן

1.

מונחת לפני בקשה להארכת מעצר של המשיב, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), ל-90 ימים נוספים מיום 3.5.2012, או עד למתן פסק דין בתיק העיקרי. לאחר שמיעת הטיעונים עולה כי המחלוקת בין הצדדים הינה מצומצמת, וכפי שיובהר, עיקרה אף אינו נוגע למסגרת בקשה זו.

נגד המשיב הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי, לפיו עבר עבירת הצתה. המשיב נעצר עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו. בתיק העיקרי, הדיון נדחה מעת לעת, כאשר המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב מצבו הנפשי של המשיב. הוגשו חוות דעת מטעם המדינה, חוות דעת מטעם המשיב, תגובה של המדינה ותגובה של המשיב. עולה כי כעת המחלוקת בין הצדדים היא כדלקמן: המדינה סבורה, על סמך חוות דעת של הפסיכיאטר המחוזי, שהמשיב מסוגל לעמוד לדין וכי הוא היה אחראי למעשיו בזמן המקרה. לעומת זאת הסנגוריה סבורה, על פי חוות דעת מטעם המומחה מצידה, כי המשיב אכן מסוגל לעמוד לדין היום - כעמדת התביעה, אך בניגוד לעמדת התביעה - הוא לא היה אחראי למעשיו בזמן המעשה. הדיון קבוע להמשך שמיעת ראיות בתאריך 7.5.2012, ומוסכם על הצדדים כי באותה ישיבה אמור להעיד הפסיכיאטר המחוזי אשר הכין את חוות הדעת העיקרית מטעם המדינה.

הסנגור מסכים, ולו משיקולים מעשיים, להארכת מעצרו של המשיב, אך הדגיש כי לא ראוי שהלה יוחזק במעצר אלא בחלופה שהולמת את מצבו הנפשי המורכב.

בעניין זה, יש להפנות להחלטת חברי השופט י' עמית

מתאריך 17.4.2012 (בש"פ 509/12), אשר דן בערר על ההחלטה להאריך את מעצרו של המשיב עד לסיום ההליכים. בסיום דבריו קיבל חברי את הערר, אך הדגיש שאין באמור בהחלטתו כדי לגרוע מסמכותו להידרש לבקשה לעיון החוזר, ככל שתוגש בקשה כאמור.

2.

מהתמונה האמורה עולה התוצאה הבאה: בכל הקשור להמשך מעצרו של המשיב ל-90 יום נוספים, על פי המבחנים הרלבנטיים לבקשה זו – מסוכנותו של המשיב וקצב שמיעת המשפט – ובהתחשב בעמדת הצדדים, הנני מורה על המשך מעצרו של המשיב ב-90 יום נוספים. ברם, על בית המשפט השומע את התיק העיקרי לקבוע מועדים נוספים לשמיעת הראיות בדיון אשר קבוע ל-7.5.2012, וזאת בתוך התקופה של 90 הימים הנוספים.

באשר לבקשת הסנגוריה, אין לי אלא להצטרף לנפסק בבש"פ 509/12, ולהבהיר שוב כי המשיב רשאי להגיש בקשה לעיון חוזר לבית המשפט המחוזי – וזאת מבלי להביע עמדה לגבי בקשה שטרם הוגשה. הסנגור ביקש שיוזמן תסקיר מעצר, והעניין נתון לשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי, אך נראה לכאורה כי יש מקום להיעתר לבקשה זו, היה ותוגש בקשה לעיון חוזר.

3.

סוף דבר, ובהמשך לאמור לעיל, מכוח הסמכות המוענקת לבית משפט זה לפי סעיף 62 לחוק המעצרים - הנני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 יום נוספים, מתאריך 3.5.2012, או עד למתן פסק דין בת"פ 6039-08-11 בבית המשפט המחוזי

בבאר שבע, לפי המוקדם מביניהם.