בש"פ 3236/99 אבי ראש נ. מדינת ישראל

העורר, ביחד עם שני אחיו - האחד מבוגר ממנו, והשני צעיר ממנו - מואשמים בכתב-אישום אחד בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בביצוע עבירות קשר לביצוע פשע, סחיטה באיומים, כליאת שווא, חטיפה לשם סחיטה, הסתרת חטוף והדחה בחקירה. עבירות אלה נעשו כלפי אדם, שהיה חייב כספים לאח הבכור.

לבקשת המדינה נעצרו השלושה עד לתום הליכי המשפט, לאחר שנמצאו נגדם ראיות לכאורה המספיקות למעצר. הצעיר מבין האחים שוחרר ממעצרו לאחר שעררו לבית-משפט זה התקבל (בש"פ 2116/99). בהחלטת השחרור, שניתנה מפי השופט אור, נכתב בין השאר:

לא התעלמתי מחומרת העבירות המיוחסות לעורר, המלמדות לכאורה על מסוכנותו... ניתן לומר שהעורר... נגרר אחרי אחיו המבוגר ממנו אשר היה הרוח החיה בפרשה. לעורר גם אין כל הרשעות קודמות.

העורר שלפניי מבוגר מאחיו הצעיר בחמש שנים, אלא שאף הוא נגרר אחרי אחיו הבכור, וכאמור העבירות בוצעו כלפי אדם שהיה חייב כספים לאח הבכור. אף לעורר אין הרשעות קודמות ועל אף חומרתן הרבה של העבירות, וכן העובדה שלא התייצב מיד אלא נעצר מאוחר יותר על-ידי המשטרה, הגעתי לכלל דעה כי אף בעניינו ניתן להסתפק בחלופת מעצר. זאת, בהתחשב באמור לעיל, בהמלצה החיובית של שירות המבחן בתסקיר המעצר, וכן בעובדה כי על-פי התסקיר שלושת החודשים שבהם נתון היה במעצר מהווים לגביו גורם מרתיע.

אשר-על-כן, אני מקבלת את הערר ומורה על שחרור העורר בתנאים הבאים: הישארות במעצר בית בדירה ששכרה אשתו מחוץ לעיר חולון, שבה בוצעו העבירות, ברחוב הנופר 16, דירה 23, בראשון-לציון; הפקדת 5,000 ש"ח במזומן; המצאת ערבות צד ג' על סך של 50,000 ש"ח על-ידי אביו של העורר, מר אדמונד ראש.

ניתן בזה צו לעיכוב יציאת העורר מן הארץ. על העורר, אם ברשותו דרכון, להפקידו במשטרה.

העורר יישאר במעצר עד למילוי תנאים אלה או עד לתום ההליכים נגדו, הכל לפי המקודם.