בש"פ 3269/00 רחמים עטרי נ. מדינת ישראל

1.ביום 2.4.00 החליט בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט צ' הרטל) לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו (בש"פ 90040/00, 90104/00) בת.פ. 40005/00.

העורר מואשם ביחד עם עוד שישה אחרים בעבירות של סחר בסמים והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית.

העורר קובל על החלטת בית משפט קמא וטוען בעיקרו של דבר, כי דרישת קיומן של ראיות לכאורה להרשעתו המהווה תנאי מוקדם למעצרו עד תום ההליכים לא באה על סיפוקה, ולפיכך יש לשחררו מטעם זה.

2.כתב האישום מייחס לשבעה נאשמים, שהעורר בניהם, מעורבות בניהול תחנת סמים, המצויה במיתחם בית המגורים של נאשמים 1 ו2- (עומר וחליל מוסא) ובשכנות ממש לביתו של נאשם 7 (סלח אבו סלימאן).

על פי האישום, מתחילת דצמבר 99 ועד ליום 21.12.99 ניהלו הנאשמים בשטח המיתחם תחנה למימכר הרואין וקוקאין ומכרו מדי יום ביומו עשרות מנות. פעולת המכירה והקניה נעשתה כך שהקונים שלמו את התמורה וקבלו את הסם הכל דרך דלת ברזל שסגרה על גדר שסבבה סביב המיתחם.

ביום 17.2.99 נמצאו על שני עצים במיתחם שתי שקיות כשבכל אחת מהן 20 אריזות של הרואין, וביום 21.12.99 נמצאה כמות גדולה של הרואין, קוקאין וקנאבוס במקומות שונים במיתחם. כן נמצאה בחצר ביתו של נאשם 7 כמות גדולה של קפאין ופראצטמול המשמשים לערבוב סמים.

בסך הכל נתפס הרואין בכמות של כ190- גרם מחולק ל248- מנות וכן סמים מסוגים אחרים.

בית משפט קמא ניתח את מסכת הראיות העניפה, ובתוכן קלטות וידאו אשר תיעדו את פעילות תחנת הסמים, וכן את דוחות התצפית המפורטים של שוטרי התצפית.

לאחר ניתוח חומר הראיות הכללי המתייחס לאופן הפעלתה של תחנת הסמים, מפרט בית משפט קמא את חומר הראיות הספציפי באשר לכל אחד מהנאשמים. לגבי חלק מן הנאשמים ישנן ראיות ישירות המערבות אותם בפעולות מכירה של הסמים, ולגבי אחרים - מצויות ראיות נסיבתיות של נוכחות ופעילות במקום, מתוכן הסיק בית המשפט על דבר מעורבותם בהפעלת תחנת הסמים.

באשר לעורר בענייננו, ניתח בית המשפט את חומר הראיות הבנוי מתיעוד בדבר הימצאו במיתחם בתאריכים שונים - ב16.12.99- וב21.12.99-. הוא הגיע למסקנה כי יש בראיות משום אינדיקציה למעורבותו בהפעלת תחנת הסמים.

3.בעררו, טוען בא כוח העורר כי אין הוא חולק על קיומה של תחנת סמים במקום ואין הוא גם חולק על כך כי העורר נמצא במיתחם במועדים שונים. נקודת המחלוקת היא מה היתה תכלית מעשיו במקום והאם הראיות מצביעות בבירור על כך שהוא היה מעורב בהפעלת התחנה. לעמדת העורר, אין להסיק מהמצאותו במקום על מעורבות כזו, וחומר הראיות הקיים מתיישב גם עם אפשרות שנוכחותו במקום היתה תמימה. לצורך תמיכה בגישה זו, מוסיף בא כוח העורר וטוען, כי שלא כרוב הנאשמים האחרים מרשו אינו מתגורר במיתחם אלא גר בעיר אחרת, אלא שהוא מיודד עם משפחות הנאשמים המתגוררות במקום ונוהג לבקרם בשל יחסי הידידות עמם שלא בקשר לתחנת הסמים המנוהלת שם. יתר על כן, נטען כי הוא מבצע שיפוצים במקום ובא על מנת להרכיב תריסים באחת הדירות וגרסה זו נתמכה על ידי אנשי המקום. יתר על כן נטען כי שלא כשאר הנאשמים שעסקו בניהול התחנה ודאגו להסוות את פניהם, העורר בענייננו נראה בצילומי הוידאו כל העת כשהוא גלוי ראש - דבר המעיד על תחושת חפותו והעדר נסיון מצדו להצניע ולחפות על המצאותו במקום המצביעים על חוסר מעורבותו בהתרחשויות הפליליות במקום. בקלטות הוידאו שתיעדו את נקודת המכירה אף פעם לא נמצא העורר כ"מתפקד" קרי: - כמי שמופקד על מכירת הסמים בנקודת המכירה ומכאן שייחוס לו של עבירות הקשורות בניהול תחנת הסמים וסחר בסמים אינו מבוסס.

באת כוח המדינה חזרה וטענה כי חומר הראיות הקיים - הקלטות ומזכרי השוטרים מעמיד ראיות לכאורה למעורבות העורר בהפעלת תחנת הסמים.

4.בחנתי את חומר הראיות ובאתי לידי מסקנה כי הצדק עם בית משפט קמא במסקנתו כי הונחה כאן תשתית ראייתית לכאורית למעורבות העורר בהפעלת תחנת הסמים.

אמת הדבר כי העורר אינו מתגורר במיתחם כחלק מהנאשמים האחרים וכן הוא לא נראה כמי שעסק בפועל בתפקיד של מוכר בנקודת המכירה של התחנה. יחד עם זאת, מצויות בענייננו הראיות הבאות:

(א) מהקלטות המתעדות את ההתרחשויות ביום ה16.12.99- ו- 21.12.99 עולה כי העורר נמצא במיתחם זמן רב בשעות ההפעלה של תחנת הסמים במשך היום, והוא נע במיתחם, הולך ובא, נוכח במקום ליד מוכר הסם, ומשוחח עימו ועם אחרים הנמצאים בקרבת מקום לנקודת המכירה.

מצפייה בתנועותיו במיתחם כפי שנראים מהקלטות נשלל הרושם כי מדובר באדם שהגיע למקום במטרה תמימה מוגדרת של ביקור ידידותי או ביצוע מטלה מסוימת של שיפוצים או אחרת שלאחריה הוא עוזב את המקום והולך לדרכו. הרושם הנוצר מצפייה בתנועותיו של העורר הוא של אדם השוהה במקום לצורך ליווי הפעילות המתרחשת בתחנת מימכר הסמים גם אם הוא עצמו אינו ממלא תפקיד פעיל של מכירה.

(ב) בדו"ח תצפית מיום 21.12.99 מס' 2 עמ' 7 בשעה 13:37 מתואר כי העורר מגיע לנקודת המימכר ולוחץ את ידו של אחד הנאשמים סלח ואז

"רחמים לוקח מסלח מנת סם בידו ומסתכל עליה ולאחר מכן מחזיר אותה לסלח".

(ג) מדו"ח פעולה של השוטר יזהר נגר מיום 21.12.99 בשעה 6:40 עולה:

"רחמים עטרי נראה מחזיק כנראה מנת סם בידו ונראה חופר בורות באיזור המיתחם. כמו כן היה במיתחם מספר שעות כשמתבצעת חלוקת חומר מצידו של סלאח. כמו כן נראתה העברה כנראה של סם בין סלח לבין עטרי".

בקלטת נראה העורר מחזיק מעדר, והדבר מתיישב עם חפירת בורות שנועדו, ככל הנראה, להסתרת הסמים.

(ד) הסבריו של העורר לשהייתו במקום אינם מסברים את ההגיון. לטענתו, הוא הגיע למיתחם לצורך שיפוץ הבית ואף הביא לשם חלונות. כן הוא טוען כי בא למיתחם כדי לקבל כסף מנאשם 2 חליל מוסא עבור ביטוח רכב שעשה עבורו. חלונות בלתי מורכבים נמצאו במקום ועוררו שאלה של אמינות גרסת העורר בדבר שיפוצים המבוצעים על ידו במקום משאין כל אינדיקציה אחרת לעבודות שיפוצים שעושה העורר או מתכוון לעשות שם.

כשנשאל נאשם אחר - אבשלום עורקבי מה עשה העורר במקום השיב: "תשאל את עטרי, מה אתה שואל אותי?" ואילו חליל עצמו הכחיש כי הוא חייב לעורר כסף עבור ביטוח רכב. לעומת זאת סאלח בהודעתו אומר שהעורר דיבר עם חליל ועומר על ביטוח רכב.

יש לציין כי בעת פשיטת המשטרה על התחנה, נמצא העורר במקום וניסה להימלט ביחד עם נאשמים אחרים.

חומר הראיות האמור, בצירוף התיעוד בקלטות המתעד את תנועותיו של העורר באיזור התחנה בבחינת "איש המקום" היוצא ובא והעדר ההסברים הממשיים לשהותו המתמשכת במיתחם במשך שעות ארוכות - כל אלה מביאים למסקנה כי נתקיימו ראיות לכאורה למעורבותו של עטרי בהפעלת התחנה, שאם לא כן קשה לתרץ את תדירות שהייתו והתמשכותה במקום שלא תורצה בצורה סבירה כקשורה במטרה אמיתית אחרת.

לאור כל זאת, נראה לי כי יש לאמץ את מסקנת בית משפט קמא בדבר קיומן של ראיות לכאורה בעניינו של העורר.

מקובל עלי גם הניתוח שעשה בית משפט קמא באשר לעילות המעצר והעדר חלופה נאותה למעצר באשר לעורר.

לעורר מספר רב של הרשעות קודמות בעבירות רכב, סמים, אלימות ורכוש ונגזרו עליו בעבר עונשי מאסר בפועל לתקופות משמעותיות וכן עונשי מאסר על תנאי. בכל אלה לא היה כדי להרתיעו ממעורבות פלילית נוספת.

בנסיבות הענין אין מנוס מהשארת העורר במעצר עד תום ההליכים תוך שלילת חלופת מעצר בעניינו.

לאור הדברים האמורים, הערר נדחה.