החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 3280/20 מופיד סרנדח נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · שליחה לתסקיר מעצר בשירות המבחןערר על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר מעצר עד לתום ההליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט המחוזי הורה על מעצר העוררים עד לתום ההליכים. בערר נקבע כי בהינתן הסכם הסולחה שלא עמד לפני הערכאה הדיונית, יש לשלוח את העוררים לתסקיר מעצר בשירות המבחן. השאלה אם יש להעבירם למעצר בפיקוח אלקטרוני או לשחררם לחלופה תיבחן לאחר קבלת התסקיר.

העובדות

העוררים הועמדו למעצר עד לתום ההליכים בגין מעשים חמורים המיוחסים להם. במהלך הדיון הוצג הסכם סולחה עם המתלוננים, והמערער הודה בקיום ראיות לכאורה וצמצם את הערר לבקשה לשלוח את העוררים לתסקיר מעצר. המשיבה התנגדה לשחרור לחלופת מעצר ולשליחה לתסקיר, בשל חומרת המעשים ואי תפיסת כלי הנשק.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לשלוח את העוררים לתסקיר מעצר בשירות המבחן בטרם הכרעה באפשרות של מעצר בפיקוח אלקטרוני או שחרור לחלופת מעצר?

הלכות

  1. 1

    כאשר הסכם הסולחה לא עמד לפני הערכאה הדיונית בעת מתן ההחלטה על המעצר, יש מקום לשלוח את העוררים לתסקיר מעצר, מבלי להביע עמדה בשאלת חלופות המעצר שייבחנו לאחר התסקיר.

    ״במצב דברים זה, ובהינתן שלפני בית המשפט קמא לא עמד הסכם הסולחה עת נתן את ההחלטה מושא הערר דנן״

מילות מפתח

  • ערר
  • תסקיר מעצר
  • שירות המבחן
  • הסכם סולחה
  • חלופת מעצר
  • מעצר בפיקוח אלקטרוני
  • ראיות לכאורה
  • מסוכנות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ 3280/20

לפני:

כבוד השופט ע' גרוסקופף

העוררים:

1. מופיד סרנדח

2. מוחמד סרנדח

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר לפי סעיף 53

לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה:

ג' בסיון התש"ף (26.05.20)

בשם העוררים:

עו"ד אמיר נבון;

עו"ד רפאל אביב

בשם המשיבה:

עו"ד חיים שווייצר

החלטה

1.

לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט אברהם רובין ) במ"ת 30141-04-20 ובמ"ת 13994-05-20 מיום 19.5.2020, במסגרתה הורה בית המשפט על מעצרם של העוררים עד לתום ההליכים נגדם. בערר הועלו טענות הן נגד קיומן של ראיות לכאורה, והן נגד ההחלטה שלא לבחון את האפשרות להעביר את העוררים למעצר בפיקוח אלקטרוני או לשחררם לחלופת מעצר, ובכלל זאת לקבל תסקיר מעצר בעניינם.

2.

במהלך הדיון לפניי הוצג ותורגם הסכם "סולחה" שהושג בין משפחת העוררים לבין המתלוננים (להלן: " הסכם הסולחה "). כן הבהיר בא כוח העוררים, לאחר ששמע את הערות בית המשפט, כי הוא מודה בקיומן של ראיות לכאורה, ומצמצם את הערר לבקשה כי העוררים יישלחו לתסקיר מעצר בשירות המבחן. יצוין כי המשיבה עומדת על התנגדותה לשחרור לחלופת מעצר, וסבורה כי אין מקום לשלוח את העוררים לתסקיר מעצר. לשיטתה, בשים לב לחומרת המעשים המיוחסים לעוררים ובהתחשב בכך שכלי הנשק ששימש לביצוע העבירות טרם נתפס, אין מקום להעברת העוררים למעצר בפיקוח אלקטרוני, ולבטח לא לשחרור לחלופת מעצר.

3.

המקרה שלפניי איננו מקרה פשוט, מבחינה זו שהמעשים המיוחסים לעוררים הם מעשים חמורים, כפי שעלה גם מהתיעוד שהוצג לפניי. עם זאת, בשים לב להסכם הסולחה שהושג, אינני משוכנע כי המסקנה היחידה האפשרית בעניינם היא שעליהם להיוותר במעצר מאחורי סורג ובריח. במצב דברים זה, ובהינתן שלפני בית המשפט קמא

לא עמד הסכם הסולחה עת נתן את ההחלטה מושא הערר דנן (עם זאת, יוער כי בשלב מאוחר יותר ציין בית המשפט קמא כי גם הסכם הסולחה אינו מצדיק את שליחת העוררים לתסקיר), סברתי כי יש מקום לקבל את בקשת העוררים לשלוח אותם לתסקיר מעצר, וזאת מבלי שיהא בכך כדי להביע עמדה כלשהי ביחס לשאלה האם יש מקום להעבירם למעצר בפיקוח אלקטרוני או לשחררם לחלופת מעצר. שאלה זו תיבחן על ידי בית המשפט קמא לאחר שיועבר תסקיר המעצר, והוא יעשה בעניין זה כחוכמתו.

4.

נוכח האמור, מתבקש שירות המבחן להכין תסקיר מעצר בעניינם של העוררים. אדגיש כי במסגרת התסקיר, מתבקש שירות המבחן לא רק לבחון את חלופות המעצר שיוצעו, אלא גם, ובעיקר, את מסוכנות העוררים ואת האפשרות שחלופת מעצר תאיין מסוכנות זו.

5.

תסקיר שירות המבחן יוכן עד ליום 1.7.2020 ויועבר לבית המשפט קמא. בית המשפט קמא מתבקש לקבוע דיון בכל בקשה שתוגש בעקבות התסקיר, בתוך 14 יום מהמועד בו תוגש.

ניתנה

היום, ג' בסיון התש"ף (26.05.2020).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בש"פ 6052/20מופיד סרנדח נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1כאשר הסכם הסולחה לא עמד לפני הערכאה הדיונית בעת מתן ההחלטה על המעצר, יש מקום לשלוח את העוררים לתסקיר מעצר, מבלי להביע עמדה בשאלת חלופות המעצר שייבחנו לאחר התסקיר.