בש"פ 3304/01 ח'אלד זניד נ. מדינת ישראל

1.העורר הובא לדין בפני בית המשפט המחוזי בבאר שבע שם יוחסה לו עבירה של אחזקת סם מסוכן (כ- 960 גרם הרואין, וכ- 11.5 ק"ג של קנבוס), אשר נמצאו במקום מחבוא בסמוך לביתו ברמת חובב.

בכתב האישום נטען עוד, כי במספר הזדמנויות מסר העורר סם מסוכן בכמויות שונות לאחר, על מנת שזה יעביר אותן לבאר שבע, וביום 21.3.2001 נעצר אותו שליח כאשר ברשותו הסם.

המשיבה עתרה למעצרו של העורר, וסגן הנשיא של בית המשפט המחוזי בבאר שבע נעתר לכך. מכאן הערר שבפני.

2.ראיותיה של המשיבה נגד העורר מבוססות על עדותו של אותו שליח (אלכסנדר אנטולי), שעל פי גרסתו, הוביל עבור העורר סם במספר הזדמנויות. אותו אדם הוביל את השוטרים למקום ממנו נהג העורר להוציא את הסם, ובחיפוש שנערך שם נמצא אותו מצבור, המעיד על בעליו כמי שעיסוקו בסחר בסמים. אכן, אלכסנדר טען שבן שיחו הציג את עצמו בשם "סאלם", וזה אינו שמו האמיתי של העורר, אך מנגד הצביע אלכסנדר במהלך החקירה על העורר כמי שעבורו ביצע את "שליחויות הסם" ומותר להניח שעשה זאת על רקע ההכרות הממושכת ביניהם.

גרסתו של אלכסנדר זכתה לחיזוק בשני עניינים נוספים שאומתו: לעורר מכונית מסוג טויוטה קורולה בצבע לבן, וברשותו נמצא טלפון סולולרי אליו נהג אלכסנדר להתקשר.

3.ראיות מן הסוג שמניתי עד כה, די בהן לשלב זה של ההליכים, והן מקימות עילת מעצר, באשר מדובר במסוכנות מוכחת של העורר לציבור. אכן, שירות המבחן המליץ בתסקירו לשחרר את העורר בתנאים מגבילים, אך אינני סבור שבית המשפט שגה כאשר החליט לדחות המלצה זו, הואיל ומי שעוסק בסחר בסם בהיקף כה גדול, נדמה שאין חלופה שתבטל את מסוכנותו, זולת מעצר ממש.

הערר נדחה.