בש"פ 3304/05 מדינת ישראל נ. אניס אל הייזל

א.זו בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996, בתשעים יום החל מיום 8.4.2005 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1129/04 בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

ב.על פי המתואר בכתב האישום מיום 8.7.2004 התפתחה בין המשיב לרחמים רומן אזרייב (להלן: המנוח) קטטה אשר בסיומה עזב המשיב את זירת הקטטה. המשיב חזר לאחר זמן מה כשהוא מצוייד בסכין באורך 41 ס"מ, איתר את המנוח יושב במסעדה, דקר אותו חמש פעמים וגרם לו חתכים בששה מקומות שונים. המנוח נפטר זמן קצר לאחר מכן, מכשל הלב והנשימה ומאיבוד דם נרחב מפצעי הדקירה בבית החזר משמאל עם חדירה לריאה השמאלית והלב.

למשיב יוחסה עבירת רצח, לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. המשיב עצור מיום 22.6.2004.

ג.כתב האישום הוגש ביולי 2004, וטרם החלו להישמע הוכחות בתיק (מועדים אחדים שנקבעו בוטלו). מועדים להוכחות קבועים לתחילת חודש ספטמבר 2005, לא ניתן היה להקדימם בשל יומנו של בית המשפט. טוענת המדינה, כי אף ששמיעת המשפט בתיק זה טרם החלה מחייב האינטרס הציבורי המשך המעצר, שכן גדר המחלוקת נוגע אך ורק לטיבה המשפטי של הקטילה, שהמשיב אינו כופר בביצועה היא עצמה (קרי – רצח או הריגה).

ד.1. בדיון טען בא כוח המדינה כי אין בידי הפרקליטות לקבוע את יומן בית המשפט העמוס לעייפה, ועם כל אי הנחת שבהשתהות ההוכחות, מדובר בבעיה כללית של עומסים ובמשיב בעל מסוכנות גבוהה.

2.בא כוח המשיב טען כי הארכה כיום פירושה רק אתנחתא עד להארכה הבאה, שכן לא נקבע ולוא מועד אחד לדיון בשלושת החודשים הבאים, ואם כן הפתרון הוא הקדמת דיון או שחרור, כפי שכבר אירע בעבר במקרים מסויימים.

3.אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי. העומס העצום בבתי המשפט ידוע היטב, ואין לי טרוניה חלילה על ההרכב על כך שלא יכול היה לשבץ ביומנו את משפטו של המשיב. ואולם, במדינה המקדמת את כבוד האדם כערך חוקתי (חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו), קשה להלום, אף בדוחק, מצב בו יושב אדם במעצר כארבעה עשר חודש לאחר הגשת כתב אישום נגדו, בטרם באה שעתו להוכחות. אכן, העומס הוא תשובה כנה, אך חוששני שאין בה די לצדק, ולמראית פני הצדק. גם למואשם העבירה קשה של נטילת חיי הזולת. אי אפשר לחלוק על הקושי המערכתי בבתי המשפט, אך התוצאה ליחיד אינה מניחה את הדעת – אף אם המדובר בעבירה שאם יורשע ייאסר בגינה לשנים ארוכות, אולי ארוכות מאוד.

ו.מעצרו של המשיב יוארך בשלושים יום. במהלך תקופה זו תפנה הפרקליטות, ככל שלא ניתן יהא להשיג מועדים ביומנו של ההרכב הדן, לנשיא בית המשפט המחוזי לקביעת הרכב אחר; שאלה מערכתית היא אם בכגון דא ניתן לשקול בקשה להעברה לבית משפט אחר, אך איני יכול להביע דעה אם הדבר אפשרי וזמין.