בש"פ 3307/99 אורי בן חנן נ. מדינת ישראל

נגד העורר הוגש בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע כתב אישום יחד עם נאשם נוסף. כתב האישום מייחס לנאשמים סחר בכלי רכב גנובים. בכתב האישום 5 אישומים, אבל לעורר דנן מיוחסים רק שניים מהם. לפי כתב האישום, הוא היה מעורב במכירת שני כלי רכב גנובים. יחד עם הגשת כתב האישום נתבקש בית המשפט לעצור את העורר ובית המשפט נענה לבקשה, אולם קבע, שהעורר יוכל להשתחרר אם יפקיד ערבות במזומנים בסך 200,000 ש"ח וכן ישהה במעצר בית מלא עד תום ההליכים. הערר שלפני מכוון כלפי תנאי חלופת המעצר. הבקשה היא לצמצם את הפקדון ל20,000- ש"ח ואת זמן השהייה במעצר בית לשעות שבין 20:00 ל06:00- . הטענה היא, שהעורר מתקשה להמציא סכום ערובה גבוה כל כך, מה גם, שפעילותו העסקית נפגעת ממעצר הבית. צמצום המעצר לשעות הלילה מבוקש כדי לאפשר לעורר לעסוק בפרנסתו בשעות היום.

בינתיים התברר, שבית המשפט בבאר שבע כבר שינה את תנאי הערובה, באופן שהעמיד את הסכום על סך 100,000 ש"ח. סכום זה אמנם הופקד. הסניגור מסביר, שהסכום הושג במאמץ רב מבני משפחה, והערר בעינו עומד, מפני שהכוונה היא להשיב את הסכום לבעליו.

בא כוח המדינה מתנגד לשינוי תנאי חלופת המעצר. לדעתו, חסד עשה בית המשפט בבאר שבע לעורר בכך שנאות לחלופת מעצר. לדעת בא כוח המדינה, בעבירות מסוג אלה המיוחסות לעורר יש מקום למעצר של ממש, מפני שקיימת סכנה להמשיך הפעילות העבריינית. עו"ד לינדר גם הגיש לי שתי החלטות של בית משפט זה ברוח זאת. בא כוח המדינה גם הביא לידיעתי, שהמשפט קבוע ל3- ישיבות בחודש הבא.

לנוכח העובדה, שהמשפט קבוע לחודש הבא, אינני רואה מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט בבאר שבע בקשר לחלופת המעצר. כמובן, שאם המשפט ימשך מעבר לזמן סביר, קיימת תמיד אפשרות לבקש מבית המשפט דיון מחדש בתנאי המעצר, ובעניין זה אין העורר זקוק לרשות מיוחדת.

סיכומו של דבר, הערר נדחה.