בש"פ 3313/98 גרשון קובלסקי נ. מדינת ישראל

נגד העורר הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירות של יבוא וניסיון ליבוא סם מסוכן המכונה "אקסטזי" בכמויות נכבדות, וכן החזקת סם מסוכן מסוג קנבוס. בית המשפט החליט על מעצרו עד תום ההליכים. שמיעת המשפט נקבעה למספר תאריכים בחודש אוקטובר ובחודש נובמבר. בקשה שהוגשה על ידו להקדמת הדיון נדחתה. העורר פנה בבקשה לעיון חוזר במעצרו, נוכח קביעת שמיעת המשפט לתאריך כה מאוחר. לטענת סנגורו של העורר, קביעת תחילת שמיעת הראיות רק כשבעה וחצי חודשים לאחר הגשת כתב האישום (אשר הוגש ב20.3.98-) אינה מוצדקת. מה גם שלהערכתו, שלושה הימים שנקצבו לשמיעת המשפט לא יהיה בהם די.

אכן, קביעת תחילת שמיעת הראיות במשפט לתאריכים כה מאוחרים, כשברור מטענת הסנגור כי שמיעת המשפט לא תסתיים בתוך תשעה החודשים מיום הגשתו, אינה מניחה את הדעת. מאידך גיסא, חומרת העבירות המיוחסות לעורר ומסוכנותו לציבור אם ישוחרר מצדיקה את מעצרו עד תום ההליכים. בנסיבות אלה, נראה לי שבשלב זה אין הצדקה להורות על שחרור העורר מהמעצר. אם אמנם לא יסתיים הדיון בהליך הפלילי אשר הוגש נגד העורר תוך תשעה חודשים, יוחלט אז, על פי הנסיבות כפי שתהיינה, אם יש הצדקה להמשך מעצרו של העורר.

יש להעביר העתק החלטה זו לכבוד נשיא בית המשפט המחוזי, על מנת שיברר ויחליט אם אין מקום למצוא הסדר אשר יבטיח את שמיעת משפטו של העורר בתאריכים מוקדמים יותר, כך שהדיון יסתיים קודם חלוף תשעה חודשים מיום הגשת כתב האישום נגד העורר. זאת, לנוכח העובדה אשר נמסרה לי, על פיה השופטת האמורה לדון במשפטו של העורר החליטה כי אין באפשרותה לקצוב תאריכים מוקדמים יותר לשמיעת המשפט. בהחלטתה הפנתה את סנגור הנאשם אל כבוד הנשיא, על מנת שיקבע אם ניתן להעביר את הדיון לשופט אחר אשר יתכן ויוכל לשמוע את המשפט בתאריכים מוקדמים יותר.

הערר נדחה.