פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ 332/04
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
עאדל חאג'
ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת
מיום 7.1.04 ומיום 11.1.04 בב"ש 2765/03 שניתנה על ידי כבוד הנשיא (בפועל)
מ' בן דוד
תאריך הישיבה: י"ט בטבת
תשס"ד (13.1.04)
בשם המבקשת: עו"ד דגנית
כהן-וויליאמס
בשם המשיב: עו"ד
עותמאן הריש
החלטה
לבקשת הסניגור, יקוים הדיון בהעדר המשיב עקב תקלה בהבאתו.
ניתנה היום, י"ט בטבת תשס"ד (13.1.04).
ש ו פ ט ת
החלטה
1.ערר זה של המדינה בדין יסודו.
2.המשיב עומד לדין בבית המשפט המחוזי בנצרת באשמת ביצוען של עבירות חמורות כלפי אשתו ובהן עבירות סחיטה, תקיפה וכליאת שווא. הוא נעצר עד תום ההליכים. ערר על המעצר נדחה בבית משפט זה. שתי בקשות לעיון חוזר נדחו. האשה אומנם הודיעה כי היא סולחת למבקש, אך בית המשפט לא נתן לכך משקל בהחלטות המעצר.
3.משפטו של המשיב הוסיף להתנהל והגיע תורה של המתלוננת להעיד. ואולם לפני המועד הצפוי לעדותה עזבה המתלוננת את הארץ, לכאורה בעקבות שיחה עם המשיב. בית המשפט הדן בתיק קיבל כראיה את אימרותיה של המתלוננת, כאמור בסעיף 10א(ב) לפקודת הראיות. עתה קבוע התיק לשמיעת ראיות ההגנה.
4.בהחלטה משלשום קיבל בית המשפט המחוזי בנצרת בקשה לעיון חוזר שהוגשה לו. בית המשפט קבע שיש להסיט עתה את נקודת האיזון לטובת זכותו הבסיסית של המבקש לחירותו. בעניין זה ציין בית המשפט כי החשש לשלומה של המתלוננת - המתמידה לשהות מעבר לים – פג לכאורה במצב דברים זה, וכי אם תשוב המתלוננת טרם סיום המשפט, תוכל המדינה לשוב ולבקש את מעצרו המחודש.
5.לא אוכל להסכים להנמקתו זו של בית המשפט. העובדה שהמתלוננת עזבה את הארץ ערב עדותה מדברת בעד עצמה. למעשה, שחרורו של המשיב ולו בתנאים מגבילים, עשוי להוביל לכך שהמתלוננת תירתע מלשוב ארצה. המשפט עשוי להיות רב תהפוכות, ובנסיבות כגון אלה עשוייה לעיתים להיות הצדקה לזימון המתלוננת לעדות גם לאחר פרשת ההגנה. מכל מקום, המעצר היה לשם הגנה על המתלוננת והשחרור יש בו כדי לגזור עליה גלות.
6.אני מקבלת את הערר, מבטלת את החלטות השחרור ומורה על המשך מעצרו של המשיב עד לסיום ההליכים.
ניתנה היום, י"ט בטבת תשס"ד
(13.1.04).
ש
ו פ ט