החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 3320/99 מדינת ישראל נ. דוד קדוש

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · הארכת מעצר עד תום ההליכיםבקשה שנייה להארכת מעצר של משיבים עד תום ההליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט נתן בקשה שנייה להארכת מעצר של המשיבים בחודשיים עד תום ההליכים בתיק פלילי בעבירות סמים. נקבע כי גם לאחר שנעלם חשש השיבוש, הנימוקים למעצר עד תום ההליכים עדיין תקפים. עוד נקבע כי אין לדון במשקל הראיות בשלב הארכת המעצר אלא במקרים קיצוניים.

העובדות

המשיבים הועמדו לדין בעבירות סמים בכתב אישום שהוגש ביולי 1998, ונעצרו עד תום ההליכים. לאחר תשעה חודשים טרם הסתיים המשפט, והמעצר הוארך בחודש נוסף באפריל 1999. הכרעת הדין נקבעה לתאריך קרוב, והוגשה בקשה להארכה נוספת בחודשיים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להאריך את מעצרם של המשיבים בחודשיים נוספים עד תום ההליכים בתיק הפלילי נגדם?
  2. 2.האם חשש משיבוש הליכי משפט שעמד בבסיס המעצר הראשון מספיק להצדיק את ההארכה כאשר אינו קיים עוד?
  3. 3.האם בית המשפט הדן בהארכת מעצר יכריע בשאלת משקל הראיות ערב מתן הכרעת הדין?

הלכות

  1. 1

    גם כאשר חשש משיבוש הליכי משפט אינו קיים עוד, אין זה הנימוק היחיד למעצר עד תום ההליכים, ולכן אין בכך כדי לשלול את ההארכה.

    ״אין ספק שבשלב זה אין עוד חשש מפני שיבוש הליכי משפט אבל זהו לא הנימוק היחיד למעצר עד תום ההליכים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בית המשפט הדן בהארכת מעצר אינו אמור לחוות דעה על משקל הראיות ערב מתן הכרעת הדין, אלא במקרים קיצוניים ביותר.

    ״אינני חושב שראוי שבית משפט שדן בהארכת מעצר יחווה דעתו על משקל הראיות ערב מתן הכרעת הדין״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • מעצר עד תום ההליכים
  • שיבוש הליכי משפט
  • משקל הראיות
  • הכרעת הדין
  • עבירות סמים
  • כתב אישום
  • סיום ההליכים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בירושלים

בש"פ

3320/99

בפני:

כבוד השופט מ' אילן

המבקשת:

מדינת

ישראל

נגד

המשיבים

:

1.

דוד קדוש

2.

כותל מויאל

בקשה

שניה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק

סדר

הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים),

התשנ"ו1996-,

בת.פ. 8083/98

תאריך

הישיבה: ט' בסיון תשנ"ט (24.5.99)

בשם

המבקשת: עו"ד משה שילה

בשם

המשיב 1: עו"ד נחום בירם

בשם

המשיב 2: עו"ד רמי דיין

החלטה

זו בקשה שנייה להארכת מעצר של המשיבים. ב24- ביולי 1998 הוגש נגד המשיבים כתב אישום, המייחס להם עבירות סמים. יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את המשיבים עד תום ההליכים, ובית המשפט נעתר לבקשה. חלפו תשעה חודשים, משפטם של המשיבים לא הסתיים, וביום 20 באפריל 1999 נעתר בית משפט זה לבקשת המדינה והאריך את המעצר בחודש ימים נוסף. החודש הזה לא הספיק לסיום המשפט. כעת קבועה עוד ישיבה אחת לסיום שמיעת הסיכומים ב1.6.99-, והכרעת הדין נקבעה ל8.6.99-.

לפני מונחת בקשה להאריך את המעצר בחודשיים נוספים. המועד הקבוע לפסק דין הוא בעוד 15 יום. הבקשה להארכת המעצר לחודשיים הוגשה כדברי בא כוח המדינה, ליתר זהירות. אולם צריך לקחת בחשבון, שאם לא יזוכו המשיבים, הרי שאין בטחון שדינם ייגזר ביום שיוכרע אם יש הצדקה להחזקה במעצר עד להכרעת הדין, בודאי שאין טעם לשחררם אחרי הכרעת דין מרשיעה.

הסניגורים סבורים שאין מקום להארכה שניה של המעצר, מפני שחלק מן הנימוקים שעמדו בפני בית המשפט כאשר ציווה על המעצר עד תום ההליכים שוב אינם קיימים. הכוונה היא לחשש מפני שיבוש הליכי משפט. אין ספק שבשלב זה אין עוד חשש מפני שיבוש הליכי משפט אבל זהו לא הנימוק היחיד למעצר עד תום ההליכים אחרת היו מראש קובעים מעצר עד תום שמיעת הראיות.

עו"ד בירם התעכב על נושא הראיות, לדעתו, הסיכוי להרשעה אינו גדול, כי הראיות, לפי הערכתו, אינן מספיקות להרשעה. איש מבעלי הדין לא טרח להביא לידיעתי את פרוטוקול בית המשפט, כך שאינני יכול לחוות דיעה על הראיות, אבל גם אם היו מביאים את הפרוטוקול לידיעתי, ספק אם הייתי נדרש לתוכנו. אינני חושב שראוי שבית משפט שדן בהארכת מעצר יחווה דעתו על משקל הראיות ערב מתן הכרעת הדין, אלא אולי במקרים קיצוניים ביותר.

מדובר בהארכת מעצר לתקופה קצרה ביותר. אם יהיה זיכוי, הארכה זו תהיה לשבועיים בלבד, ואילו אם תהיה הרשעה, שוב איננו צריכים לחשוש לעניין הזה. לי נראה שאם המשיבים היו במעצר עד לשלב המאוחר הזה, אותם נימוקים שעמדו בפני בית המשפט שהאריך את מעצרם לפני חודש ימים תקפים גם היום.

משום כך אני נעתר לבקשת המדינה ומאריך את מעצרם של המשיבים בחודשיים החל מה23.5.99- או עד סיום ההליכים המתנהלים נגדם בת"פ 8083/98 של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המועד המוקדם יותר.

ניתנה היום, ט' בסיוון תשנ"ט (24.5.99),

במעמד ב"כ המדינה, הסניגורים.

ש ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99033200.

T01

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1גם כאשר חשש משיבוש הליכי משפט אינו קיים עוד, אין זה הנימוק היחיד למעצר עד תום ההליכים, ולכן אין בכך כדי לשלול את ההארכה.
  2. 2בית המשפט הדן בהארכת מעצר אינו אמור לחוות דעה על משקל הראיות ערב מתן הכרעת הדין, אלא במקרים קיצוניים ביותר.