החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 3328/97 רפעי יאסין נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · הארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסףערעור על החלטת רשמת בית המשפט העליון שדחתה בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הרשמת בבית המשפט העליון דחתה בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף, שהוגשה כחמישה חודשים לאחר מתן פסק הדין, משום שלא הוצג נימוק סביר לשיהוי. המערער ערער על ההחלטה. בית המשפט דחה את הערעור וקבע כי הדיון הנוסף אינו מיועד להעלאה מחודשת של ממצאי הערכאה הראשונה.

העובדות

פסק הדין בערעור המערער ניתן ביום 8.7.96. בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף הוגשה כחמישה חודשים לאחר מכן, ביום 6.4.97. המערער טען כי הגיש בקשה קודמת ביום 10.12.96 וכי האיחור לא היה באשמתו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת בקשה לדיון נוסף כאשר לא הוצג נימוק סביר לאיחור?
  2. 2.האם ניתן לעשות שימוש בהליך הדיון הנוסף כדי להעלות מחדש ממצאי עובדה של הערכאה הראשונה?

הלכות

  1. 1

    בהיעדר נימוק סביר המצדיק את האיחור בהגשת בקשה להארכת מועד, דין הבקשה להידחות.

    ״בהיעדר נימוק סביר אשר יצדיק את האיחור בהגשתה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הליך הדיון הנוסף אינו נועד להעלות מחדש לדיון את ממצאי הערכאה הראשונה ואת הכרעותיה בשאלות עובדתיות.

    ״לא לשם כך נועד הליך הדיון הנוסף סעיף 30 לחוק בתי המשפט״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • דיון נוסף
  • נימוק סביר
  • שיהוי
  • רשמת בית המשפט העליון

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בית המשפט העליון

בש"פ 97 /

3328

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

המערער:

רפעאי יאסין

נגד

המשיב

ה:

מדינת ישראל

ערעור על החלטת רשמת

בית המשפט העליון,

כבוד

השופטת א' אפעל-גבאי, מיום 4.5.97,

בבש"פ

2177/97

בשם

המערער: בעצמו

החלטה

ערעור על החלטת רשמת בית המשפט העליון, השופטת אפעל-גבאי, שדחתה את בקשת המערער למתן הארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף.

הבקשה להארכת מועד נדחתה על ידי הרשמת, משום שפסק הדין בערעורו של המערער ניתן ביום 8.7.96 ואילו הבקשה הוגשה ב- 6.4.97, בהיעדר נימוק סביר אשר יצדיק את האיחור בהגשתה. בערעור שבפני טוען המערער, כי למעשה הגיש בקשה להארכת מועד ב- 10.12.96 וכי גם אם היה איחור בהגשת בקשותיו לא היה הדבר באשמתו.

לאחר שעיינתי במסמכים שבפני נחה דעתי שדין הערעור להידחות. גם לגירסת המערער, הוגשה בקשתו לקיום דיון נוסף כחמישה חודשים לאחר מתן פסק הדין בעניינו. המערער אינו מנמק את פשר השיהוי בהגשת עתירתו גם בערעור שבפני. ולפיכך עומדת בעינה ההנמקה לדחיית בקשתו להארכת מועד.

למעלה מן הצורך, יצויין, כי, ככל שניתן להבין מן הערעור, מכוונת העתירה המיועדת לשוב ולהעלות לדיון את ממצאיה של הערכאה הראשונה, שדחתה את גירסתו של המערער ובחרה להאמין לעדי המאשימה. לא לשם כך נועד הליך הדיון הנוסף (סעיף 30 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-), כך שגם לו היה המערער מגיש עתירה מעין זו במועדה לא היה נענה.

הערעור נדחה.

ניתנה היום, כ"ז באייר התשנ"ז

(3.6.97).

ה

נ ש י א

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97033280.

A01

/דז/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בשפ 2177/97

הלכות

  1. 1בהיעדר נימוק סביר המצדיק את האיחור בהגשת בקשה להארכת מועד, דין הבקשה להידחות.
  2. 2הליך הדיון הנוסף אינו נועד להעלות מחדש לדיון את ממצאי הערכאה הראשונה ואת הכרעותיה בשאלות עובדתיות.