בש"פ 3334/00 מדינת ישראל נ. אלכסנדר קורילוב

המדינה פנתה בבקשה להארכת מעצר בתשעים ימים מעבר לתשעה חודשים החל מיום 18.5.00 ובא כוח של המשיב מתנגד לבקשה. המשיב הועמד לדין בעבירה של הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, תשל"ז1977- (להלן: חוק העונשין), פציעה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 334 ו335- לחוק העונשין ובהחזקת סכין שלא כדין, עבירה לפי סעיף 186 לחוק העונשין.

בעקבות חילופי דברים חריפים בין המשיב לבין חברתו של המנוח בבית קפה בבית שמש, התפתחה קטטה שבמהלכה שלף המשיב סכין ואיים בה על המנוח וחבריו. אחד מבני החבורה המאיימת, שניסה להוציא מידי המשיב את הסכין, נדקר על-ידו בצווארו ובלחיו. באותו מעמד, לפי הנטען, משניסה גם המנוח לחלץ את הסכין מידיו, דקר המשיב את המנוח בבית החזה השמאלי העליון ובעקבות כך התמוטט המנוח, וסמוך לאחר מכן מת הנדקר, כשלטענת התביעה היה זה כתוצאה מן הדקירה.

לאחר הגשת כתב האישום נעצר המשיב עד לתום ההליכים, ועתה חלפה תקופת תשעת החודשים הקבועה בחוק למעצר. משפטו של המשיב עומד בפני סיום. בישיבה הבאה, שנקבעה ליום 4.6.00 תסתיים, ככל הנראה, פרשת ההגנה, עם השמעת עדותו של הפתולוג, אשר התביעה מבקשת לחקרו. באת-כוח התביעה הודיעה כי בית המשפט החליט שאם במועד הקבוע לא תסתיים שמיעת התיק, ייקבעו ישיבות נוספות במועדים קרובים. בנסיבות אלה, מבקשת היא כי יוארך מעצרו של המשיב.

הבקשה מבוססת על הטענה כי האירוע היה קשה וחמור, והמשיב הוא, לכאורה, אדם מסוכן, אשר נשא ברשותו פגיון והוא השתכר ופעל באלימות חסרת רסן מתוך שכרות. באת-כוח התביעה ציינה עוד, כי למשיב אין מי שיבטיח פיקוח על התנהגותו, באשר האירוע נשוא האישום התרחש רק כשלושה חודשים לאחר הגיעו לישראל, ואין לו כאן משפחה או כתובת אחרת שניתן לראות בה חלופה מתאימה למעצר.

בא-כוחו של המשיב טען כל שניתן כדי לשכנעי כי בשלב זה, משנסתיימה התקופה הקבועה בחוק ויש לצוות על הארכת המעצר רק בנסיבות חריגות, אין עניינו של העורר מצדיק את המשך מעצרו. הסניגור התייחס בעיקר למצב הראיות בתיק עצמו; לטענתו, המשיב נגרר לסיטואציה, ועמד מול חבורה מאיימת. כן טען הסניגור, כי יש למשיב הסבר באשר להימצאות הפגיון בידיו. לפי טענתו, יש גם ספק באשר להוכחת סיבת מותו של המנוח. לפיכך הציע הסניגור חלופה למעצר - שהיית המשיב בבית קרובת משפחה, אשר הגיעה ארצה זה לא מכבר והיא מתגוררת בבית שמש.

לא ניתן בהליך הארכת מעצר מסוג זה לשקול את מצב הראיות בתיק המתנהל נגד המשיב, אולם הנסיבות מצביעות על כך כי לכאורה, אכן נשקף סיכון מהמשיב אם ישוחרר.

אף אם נקלע לקטטה שלא ביוזמתו, הרי עובדה היא שהמשיב היה מצוייד בפגיון, הרבה לשתות בעת בילויו באותו ערב, וכי בסופו של האירוע דקר אדם אחד בגרונו ואדם אחר בליבו. עובדות אלה מצביעות, לכאורה, על המסוכנות הרבה הנשקפת מן המשיב. קשה לראות כיצד ניתן למצוא בשלב זה חלופה מספקת למעצרו של המשיב.

לפיכך, החלטתי לקבל את בקשת המדינה. יש להניח כי בהתאם להצהרת באת-כוח המדינה אכן יסתיים המשפט בהקדם, ולא תתבקש כל הארכה נוספת.

אשר על כן, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב החל מיום 18.5.00 בתשעים ימים נוספים, או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם.