פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
3345/03
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
העורר:
סלימן אלוקילי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטתו של בית-המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 3.4.03 בב"ש 90836/03 שניתן על-ידי כב' השופט צ'
גורפינקל
תאריך הישיבה:
ח' בניסן תשס"ג (10.4.03)
בשם העורר:
בשם המשיבה:
עו"ד רלית עובדה
מאיה חדד
החלטה
העורר עומד לדין לפני בית-משפט השלום ברמלה בעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. בית-משפט השלום הורה על מעצרו עד תום ההליכים; בית-המשפט המחוזי דחה ערר על אותה החלטה; והערר שלפניי ערר הוא על החלטתו של בית-המשפט המחוזי.
על-פי המתואר בכתב-האישום פלשו הורי העורר למקרקעין השייכים למינהל מקרקעי ישראל בלוד, ומשהגיעו שוטרים למקום למסור לידיהם צו לסילוק-יד התנפלו זוג הפולשים ותשעה בני משפחה נוספים על השוטרים בהשתמשם בכלים מכלים שונים: אלה בלומים ואלה במעדרים, אלה בברזלים ואלה בקרשים ובאבנים. אשר לעורר שלפניי, עורר זה תקף אחד השוטרים באת חפירה: הניף את האת באוויר להנחיתה על ראש השוטר, ונקל לשער מה היה קורה לשוטר לולא בלם את המכה בידו אשר נחבלה.
על דרך הכלל, אין ספק כי החלטותיהם של בית-משפט השלום ובית-משפט מחוזי החלטות נכונות וראויות הן. אדם התוקף את זולתו באכזריות כמעשה העורר - לא-כל-שכן כאשר האחר הוא שוטר - מוכיח עצמו כאדם מסוכן וראוי להרחיקו מן הציבור ולו לעת משפטו. ואולם אין להתעלם מן הנסיבות המיוחדות בענייננו, ובייחוד בתיתנו דעתנו לכך שאין לו לעורר כל עבר פלילי שהוא.
האירוע נושא הדיון היה בעיר לוד, ובאת-כוח העורר הציעה כי העורר יורחק ל"מעצר בית" למקום קרוב לדימונה והוא בשבט אל-עאצ'ם. דומני כי בנסיבות העניין ראוי אמנם לשקול בכובד-ראש אפשרות של חלופת מעצר כמוצע בידי באת-כוח העורר, ולעניין זה אני מחליט להחזיר את הדיון לבית-משפט השלום לבחינת אפשרות של חלופת מעצר כאמור לאחר קבלת חוות-דעת ובערבויות כמקובל.
היום, ח' בניסן תשס"ג (10.4.2003).
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
03033450_G02.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il