פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
3354/03
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
העורר:
יאיר געדי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
תאריך הישיבה:
ח' בניסן תשס"ג (10.4.03)
בשם המבקש:
בשם המשיבה:
עו"ד נחמן בטיטו
עו"ד אפרת חג'אג'
עו"ד מאיה חדד
ערר על החלטותיו של בית-המשפט
המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 13.2.03 בב"ש 92876/03 ומיום 10.3.03 שניתנו
על-ידי כב' השופט צ' גורפינקל
החלטה
העורר עומד לדין לפני בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעבירות של קשירת קשר לבצע פשע ויבוא סם מסוכן לישראל ללא היתר כדין. עם הגשת כתב-האישום הורה בית-המשפט על מעצרו עד תום ההליכים, ולאחר כחודש ימים דחה בית-המשפט בקשה מטעם העורר לעיון חוזר בהחלטת המעצר. על שתי החלטות אלו הערר שלפניי.
כתב-האישום מדבר ביבוא של קרוב ל-42 ק"ג של קוקאין מוונצואלה בעיסקה מחוכמת ומתוחכמת שהיו שותפים לה, למיצער, שבעה אנשים ובהם העורר. הן בהחלטתו הראשונה הן בהחלטתו השניה פירט כב' השופט גורפינקל את הראיות לכאורה שנאספו אל תיק המשטרה והמסבכות את העורר בעבירות המיוחסות לו, ואינני רואה צורך לחזור על דברים שנאמרו. בא-כוחו המלומד של העורר, עורך-דין בטיטו, תקף בכישרונו הרגיל את החלטתו של בית-משפט קמא ואת המסקנות שבית-משפט קמא ביקש להסיק מן הראיות שבתיק המשטרה, ואולם לא שוכנעתי כי העורר היה סוכן תמים כהצגת הדברים בהודעותיו במשטרה ובטיעונו של עורך-דין בטיטו. נהפוך הוא; יש ראיות לכאורה המסבכות את העורר בעבירות נושא הדיון וכל טענות שהעלה עורך-דין בטיטו טענות יפות הן לעת עריכת המשפט לגופו.
עורך-דין בטיטו הוסיף וטען כי האישומים המועלים כנגד העורר מועלים הם על דרך הספקולציה, וכי למירב ניתן לחייבו - וגם בזאת, כמובן, כופר העורר - בעבירה של החזקת אותם 42 ק"ג סמים שלא לשימוש עצמי. בלא שאסכים לטענה, אני נכון להניח כי אלה הם פני הדברים. אולם גם כך, אדם המחזיק ביודעין ב-42 ק"ג קוקאין אדם הוא המוכיח עצמו מסוכן ליחיד ולכלל, ואם אוסיף אך אגרע.
עוד טען עו"ד בטיטו כי כיום תלויים ועומדים לפני בתי-המשפט בעניינה של העיסקה הנדונה שלושה כתבי-אישום. הנאשמים בכתב-אישום אחד אמורים להעיד, לאחר סיום משפטם, נגד נאשם בכתב-אישום שני (הילכת "קינזי"), ורק לאחר סיום שני משפטים אלה אמור להחל משפטו של העורר. והנה, העורר עצור כבר כחצי שנה ומי-יודע אימתי יסתיים משפטו. הואיל ויודעים אנו כבר עתה כי משפטו יארך זמן רב, אין זה צדק ואין זה דין כי ישב במעצר עד תום ההליכים. גם טענה זו אינה מקובלת עליי. לכל עת וזמן לכל חפץ, ובהגיע הזמן המתאים תיטענה הטענות שתיטענה. לעת-הזו עומדת חזקת המסוכנות בעינה - ומסוכנות רבה היא - והזמן שהעורר שוהה במעצר עד-כה אינו רב יתר-על-המידה כמקובל במקומותינו.
סוף דבר: אני מחליט לדחות את הערר.
היום, ח' בניסן תשס"ג (10.4.2003).
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
03033540_G01.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il