בש"פ 3357/08 יוסף מויאל נ. מדינת ישראל

זהו ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 30.3.2008

(כב' השופטת מ' ברנט) בה נדחה ערר על החלטתו של בית משפט השלום באילת (כב' השופט א' יקואל) מיום 12.3.2008 לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

1.

כנגד העורר, צעיר כבן 18, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפה לשם גניבה; גניבה; תקיפה הגורמת חבלה של ממש; החזקת סכין שלא כדין; חבלה במזיד ברכב ואיומים. על פי עובדות כתב האישום, ביום 20.1.2008 מכר העורר ל אורי כהן (להלן: המתלונן ) מכשיר סוני פלייסטיישן תמורת 650 ₪. במועד המכירה שילם המתלונן לעורר 600 ₪ ולמחרת היום דרש העורר מן המתלונן את יתרת הסכום. המתלונן טען כי המכשיר אינו תקין וביקש להחזירו לעורר. העורר סירב ואיים על המתלונן כי אם לא ישלם לו את היתרה "יהיה לו בלגאן". ביום 27.1.2008, בסמוך לשעה 20:30, נסעו המתלונן וחברתו (להלן: המתלוננת ) באילת וסמוך לביתו יצא המתלונן מהרכב והמתלוננת נותרה ישובה בו. העורר שהגיע למקום פתח את דלת הנהג, תלש את משענות הכסא בהן הותקנו מסכי DVD , ומששאלה אותו המתלוננת למעשיו וביקשה כי יחדל ניסה לסטור לה ולאחר שתפסה את ידו איים עליה כי ירסס את עיניה "עד שתהיה עיוורת" ונטל את משענות הכיסא. לאחר אותו אירוע הגיעו המתלוננים, בלווית חבר נוסף, לביתו של העורר והמתינו לבואו. בהגיעו למקום התנפל העורר על המתלונן, חבט בפניו, בעט בו והתיז גז מדמיע לעיניו. כתוצאה מכך נגרמה למתלונן צריבה בעיניים. בתגובה, שלף המתלונן חפץ חד ודקר את העורר בבטנו וזה עזב את המקום כשהוא מאיים על המתלונן במטרה להפחידו. העורר הגיע לבית החולים ואובחן כסובל מחתך בסרעפת ובטחול, הוא נותח ושוחרר מבית החולים ביום 1.2.2008. כשלושה שבועות לאחר מכן, ביום 24.2.2008 סמוך לשעה 20:00, ניפץ הנאשם את שמשות רכבו של המתלונן באמצעות שרשרת ברזל ודקר את דלת הנהג באמצעות סכין אותה החזיק שלא כדין. באותו מעמד איים העורר על המתלונן, ששהה בחנות סמוכה ביחד עם המתלוננת, כי ירצח אותו, ישרוף את פניו, יגרום לו "לשחות בדמו" וכי איש לא יוכל לעצור בעדו. העורר עזב את המקום רק לאחר שעובדי החנות הסמוכה הזעיקו את המשטרה. כתוצאה ממעשיו נגרם נזק כבד לרכבו של המתלונן.

2.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, ביום 29.2.2008, עתרה המשיבה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בית משפט השלום באילת נעתר לבקשה ובהחלטתו מיום 12.3.2008 קבע כי קיימות ראיות לכאורה המבססות יסוד סביר להרשעת העורר בעבירות שיוחסו לו. כמו כן, ציין בית משפט השלום כי המעשים המתוארים בכתב האישום מקימים עילת מעצר ומלמדים על מסוכנותו של העורר כמי שמתקשה לשלוט בהתנהגותו. בית משפט השלום הוסיף וציין כי למרות גילו הצעיר, לעורר עבר פלילי מכביד וכי תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה בר הפעלה אם יורשע בהליכים דנן. נוכח מכלול הנסיבות שתוארו סבר בית משפט השלום כי לא ניתן לאיין את מסוכנותו של העורר בדרך של חלופת מעצר והדגיש כי החלופה שהוצעה בבית אמו של העורר ובהשגחתה אינה מתאימה נוכח העובדה שלאם עבר פלילי עשיר (אותו הסתירה תחילה מפני בית המשפט). ערר שהגיש העורר על החלטה זו נדחה על-ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע בהחלטתו מיום 30.3.2008, בה אומצו במלואם טעמיו של בית משפט השלום בעניין המעצר. בית המשפט המחוזי אף דחה אפשרות לחלופת מעצר אחרת שהובאה בפניו בבית ההחלמה "יחד" בבאר שבע, המשמש כמוסד רפואי לטיפול במשתמשים בסמים בקובעו כי עברו הפלילי של העורר, הכולל הפרות רבות של הוראה חוקית ובריחה מבית המשפט, אינם מאפשרים ליתן בו אמון ולאיין את מסוכנותו בדרך של חלופה. באשר לחלופה הקונקרטית שהוצעה הוסיף בית המשפט המחוזי וציין כי מדובר במוסד המורשה לשיקום נפגעי סמים והמיועד בעיקרו לנפגעים אלה, ואילו לגבי העורר לא נטען כי הוא נרקומן הזקוק לטיפול גמילה.

3.

מכאן הערר שבפניי, המתמקד בשאלת חלופת המעצר. לטענת העורר שגה בית המשפט המחוזי

בדחותו את החלופה שהוצעה במוסד "יחד בית החלמה" אף שמדובר במוסד מורשה אשר היה נכון לקלוט את העורר ולהשגיח עליו באופן צמוד לאורך כל שעות היממה. העורר מוסיף וטוען כי מן הראוי לאפשר את שחרורו לחלופה זו גם בשל מצבו הרפואי לאחר הפציעה שנגרמה לו מידי המתלונן. המשיבה מצידה מתנגדת לשחרורו של העורר והיא שבה ומדגישה את מסוכנותו הרבה, את עברו הפלילי המכביד ואת חוסר האפשרות ליתן בו אמון נוכח הפרת הוראות חוקיות בעבר וכן נוכח ניסיון הימלטות שביצע מבית המשפט לנוער באילת במהלך דיון בהארכת מעצרו בתיק אחר.

4.

דין הערר להידחות. המעשים המיוחסים לעורר בכתב האישום מעידים על מסוכנותו הרבה למתלונן ולציבור בכללותו משום שהם מתאפיינים בהתנהגות פרועה, אלימה ושלוחת רסן. עברו הפלילי של העורר אף הוא מכביד ביותר, ונראה כי למרות גילו הצעיר צבר העורר לחובתו הרשעות לא מעט בעבירות רכוש ואלימות ובגינן שהה במעון נעול במשך כשנתיים וכן ריצה שישה חודשי מאסר בעבודות שירות. כמו כן, הורשע העורר בשורה של עבירות הנוגעות להפרת הוראה חוקית ואף תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה בר הפעלה אם יורשע בהליכים דנן. עוד תלוי ועומד נגדו כתב אישום בגין בריחה ממשמורת חוקית ותקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו בשל כך שבמהלך דיון שהתקיים בבית המשפט לנוער באילת באולמה של סגנית הנשיא השופטת בלטמן ביום 19.12.2006 ניסה לברוח, קפץ מעל מעבר העצורים וניסה לצאת מאולם המעצרים אך נעצר על-ידי שוטר הליווי אותו תקף על פי הנטען. בנסיבות אלה צדק בית המשפט המחוזי בקובעו כי יש קושי ליתן אמון בעורר שיקיים את תנאי החלופה המוצעת.

אשר על כן, הערר נדחה.