בש"פ 3361/03 יוסוף עמאש נ. מדינת ישראל

העורר עומד לדין לפני בית-המשפט המחוזי בבאר שבע, בצוותא-חדא עם שניים אחרים, בעבירות של קשירת קשר לפשע, חטיפה בכוונה לגרום לחבלה חמורה, תקיפת בן זוג, חבלה בכוונה מחמירה, ניסיון וגרימת נזק והסתייעות ברכב לביצוע פשע. כאמור בכתב האישום, חטפו שלושת הנאשמים את אשתו של העורר ממקום שבו נמצאה - בחברת ידיד - והעבירות האחרות נילוו לעבירת החטיפה. בית-המשפט המחוזי הורה לעצור את העורר עד תום ההליכים ועל החלטה זו הערר שלפניי.

באת-כוח העורר טענה לפניי כי אין בתיק המשטרה ראיות לכאורה להוכחת ההאשמות המיוחסות לעורר. טענות אלו אינן מקובלות עליי. ההאשמות מייסדות עצמן היטב בחומר הראיות שנאסף אל תיק המשטרה, וגם אם יש אי התאמות או סתירות זעיר-שם זעיר-שם אין באלה כדי להשמיט את הקרקע מתחת לעיקרן של הראיות.

אין ספק כי הוכחה עילה למעצרו של העורר עד תום ההליכים, אך באת-כוחו טענה כי יש וראוי להורות על חלופת מעצר ולו משום ששני הנאשמים האחרים שוחררו לביתם. טענה זו אינה מקובלת עליי, ולעניין ההבחנה בין העורר לבין הנאשמים האחרים אין לי אלא לאמץ את הנמקותיו של בית-המשפט המחוזי. אוסיף כי אחד משני הנאשמים האחרים היא אחותה של המתלוננת והנאשם השלישי הוא בעלה של אותה אחות. העורר הוא הנאשם הראשי, ומכאן הבחנה ראשה שבינו לבין שני האחרים.

באת-כוח העורר ביקשה כי אורה על הגשת תסקיר מעצר משלים, ואולם גם בקשה זו אינה נראית לי. שירות המבחן כתב שני תסקירי מעצר, ומן התסקיר האחרון עולה במפורש מסקנה כי מן העורר נשקפת מסוכנות. מכל מקום, העבירות המיוחסות לעורר הן כה חמורות עד שאין מקום לשיחרורו בערובה.

אני מחליט לדחות את הערר.

היום, י"ב בניסן תשס"ג (14.4.2003).

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

03033610_G01.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il