בש"פ 3362/01 מדינת ישראל נ. יוסי עסל

המשיב הובא לדין בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב כשהמשיבה מייחסת לו שלושה אישומים על רקע מיני. על פי הנטען, פעל המשיב בכל המקרים באותה דרך, היינו הוא נעצר עם רכבו והציע לנשים להסיען למחוז חפצן, ובמהלך הנסיעה סטה למקומות מבודדים, ושם ביצע בגופן של שתים מהנשים עבירות מיניות (מעשים מגונים ומעשי סדום).

כתב האישום בעניינו של המשיב הוגש עוד בחודש ספטמבר 1999, ומאז התנהל הדיון בפני בית המשפט בקצב סביר פחות או יותר. ואם בכל זאת לא הגיעו ההליכים לסיומם, היה זה לא משום מחדלים של בית המשפט או של התביעה, אלא עקב קשיים בניהול ההגנה. כוונת הדברים לכך, שמי ששימש סנגורו הראשון של המשיב, החליט להפסיק את הייצוג מסיבות שלא זה המקום לפרטן, וגם סנגורים נוספים שמונו למשיב בחרו בסופו של דבר לא לקחת על עצמם את התפקיד. כך חלפו להם חודשים לא מעטים, אלא שעתה הגיע הדיון לשלב של ערב הכרעת דין, לאחר שבאי כוח הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב, ויתכן שיהיה צורך רק בהשלמות בעל פה.

אכן, מצוות המחוקק היא שההליכים בעניינו של נאשם במעצר יסתיימו תוך 90 ימים מיום הגשת כתב האישום, ורק במקרים חריגים תוארך תקופת המעצר. ההוראה האמורה מקורה בהשקפתו של המחוקק, שיש להקפיד על כך ששלילת חירותו של נאשם תהא מוגבלת ולזמן קצוב, ועל מערכת אכיפת החוק, ובכללה בתי המשפט, להתאים עצמה לדרישה זו.

לאור האמור, ובנסיבות רגילות לא הייתי מהסס להורות על שחרורו של המשיב, במיוחד לנוכח העובדה שמדובר בבקשה שישית מסוגה. אך בתיק זה האשם לשיהוי בהליכים רובץ, כאמור, לפתחו של המשיב, ולנוכח חומרתם של המעשים שיוחסו לו מחד, והעובדה שההליכים בעניינו עתידים להסתיים תוך זמן לא רב מאידך, החלטתי להיעתר לבקשת המדינה.

אני מורה איפוא על הארכת מעצרו של המשיב ב90- ימים, החל מיום 11.5.2001, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 5081/99 של בית המשפט המחוזי בתל אביב, הכל לפי המוקדם.