בש"פ 3377/05 בוריס נובק נ. מדינת ישראל

א.זה ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת יפה- כ"ץ) מיום 27.3.05 לפיה נעצר העורר עד לתום ההליכים.

ב.לעורר מיוחסות עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, חבלה בכוונה מחמירה, החזקת סם שלא לצריכה עצמית, חבלה במזיד ברכב והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

על פי המתואר בכתב האישום נסעו העורר ואחר (הנאשמים) ביום 28.2.05 סמוך לשעה 15:30 ברחוב רמב"ם באשדוד שברשותם 42 טבליות סם מסוכן שלא לצריכה עצמית וללא היתר. העורר היה נהג הרכב. השוטרים אברון וברדין נסעו ברכב אזרחי אחר הנאשמים. בשלב מסוים חבשו השוטרים כובעי זיהוי משטרתיים, הניחו פנס כחול מהבהב על הרכב השכור, עקפו את הרכב בו ישבו הנאשמים וחסמו את רכבם מקדימה. השוטר אברון יצא מהרכב השכור וסימן לנאשמים בידו לעצור בצד הדרך. הנאשמים לא שעו לדרישתו, האיצו את מהירות נסיעתם ונסעו לכיוון הרכב השכור ולכיוונו של השוטר, עד שנאלץ לקפוץ חזרה לרכב השכור. הנאשמים פגעו בדלת הנוסע שנותרה פתוחה והמשיכו בנסיעה פרועה עד שכמעט התנגשו ברכב שנסע לפניהם, כן עקפו רכב שנסע לפניהם באופן שסיכן את הרכב ואילץ את נהגו לסטות במהירות כדי למנוע התנגשות. הנאשמים המשיכו לנסוע במהירות תוך אי מתן זכות קדימה, עד שמספר הולכי רגל נאלצו להתרחק במהירות מדרכם. בהגיעם לדרך ללא מוצא עצרו הנאשמים את הרכב וזרקו מתוך החלון שקית ובה 42 טבליות של סם מסוכן.

ג.בית המשפט המחוזי קבע כי ישנן ראיות לכאורה כנגד העורר ושותפו, ונוכח מסוכנותם יש לעצרם. באשר לחלופת המעצר שהוצעה- שהיה של העורר אצל אמו- נתבקש תסקיר שרות המבחן, אשר ממנו עלה כי האם עצמה סברה כי אין בידה להציב גבולות ברורים לעורר, והיא אינה מהווה גורם סמכותי בעבורו.

ד.בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביום 27.3.05 הודיע בא-כוח העורר, כי אמו של העורר שינתה את דעתה וכי היא מוכנה לקבל את בנה לביתה. בית המשפט ציין, כי כאשר ניסה לבחון את החלופה התברר כי האם אינה יודעת עברית, ולא עלה בידו לשוחח עימה, בהעדר מתורגמן. בנוסף שוחח בית המשפט עם הדודה, אשר הבהירה כי היא עובדת שעתיים ביום בלבד, ומוכנה לחתום כערבה נוספת.

ה.בית המשפט סבר כי גם אם נכונה האם לקבל את העורר לביתה, אין בכך לשנות את תחושתה כי אין היא מסוגלת להציב לו גבולות. על כן, בהעדר חלופה הולמת ולנוכח מסוכנותו, הורה בית המשפט על מעצרו עד תום ההליכים.

ו.(1) טוען העורר, כי בית המשפט לא בחן עד תום את נכונותן של אמו ודודתו של העורר להשגיח עליו, וטעה בכך שלא הורה לשירות המבחן להכין תסקיר מעצר משלים, נוכח העובדה שאמו הביעה את נכונותה לקבל על עצמה את האחריות, וכיוון שהערבה המתגוררת יחד עם האם כלל לא נבדקה. כן טוען העורר כי יש לתת את הדעת לעברו הנקי.

(2) לשיטתה של באת כוח המדינה, אין מקום לשינוי בהחלטה, שכן אין אינדיקציה לשינוי של ממש בעמדת האם וביכולתה לפקח. כן ציינה כי לעורר תיק פתוח של החזקת סכין.

ז.אודה כי כשלעצמי תהיתי אם הנסיבות הספציפיות מצדיקות חלופה לעורר זה, על פי הראיות לכאורה והיותו נהג הרכב, נוכח המסוכנות העולה מן הפרשה. ואולם, כבית משפט קמא, נתתי אל לבי את גילו הצעיר ועברו הכמעט-נקי (אין הרשעות קודמות אך ישנו תיק פתוח). דא עקא, שתסקיר שירות המבחן נמנע מהמלצה, כאמור, נוכח עמדת האם. מסופקני מאד, על פי זאת, אם בית האם יימצא כחלופה ראויה. ואולם, כדי שלא לנעול דלת, ואולי לפנים משורת הדין, אני נכון להיעתר לערר במובן זה ששירות המבחן ישוב וישוחח עם האם במשך עשרת הימים הקרובים וישלים התייחסותו לבית המשפט קמא, וזאת בלא שאטע מסמרות כלשהם באשר לתוצאה.