פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
3385/98
בפני: כבוד
השופט א' מצא
העורר: עבד
אלקאדר בן מוחמד סעידה
נ
ג ד
המשיבה: מדינת
ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי
בחיפה
מיום 13.5.98 בתיק ב"ש 1372/98
שניתנה
על-ידי כבוד השופט מ' הס
תאריך
הישיבה: י"ד בסיון תשנ"ח (8.6.98)
בשם
המערער: עו"ד יוסף עאמר
בשם
המשיבה: עו"ד אמי פלמור
ה ח ל ט ה
העורר מואשם ביחד עם אדם נוסף בחטיפה לשם חבלה או עבירת מין, בניסיון לביצוע מעשה סדום ובשורה של עבירות נוספות. לבקשת התביעה הורה בית המשפט המחוזי כי העורר ייעצר עד לתום בירור משפטו.
בא-כוח העורר השיג לפניי על צדקת ההחלטה, אך לא מצאתי באיזו מטענותיו עילה להתערב בה. בית המשפט המחוזי בדק ומצא שלהאשמתו של העורר מצויה תשתית ראייתית. העבירות בהן מואשם העורר הינן חמורות ביותר והסיכון הכבד הקשור בשחרורו - כפי שקבע השופט המלומד בצדק - גובר על זכותו להתהלך חופשי. העורר קיווה להיבנות מהסדר 'סולחה' שנכרת בין משפחתו של העורר לבין המתלונן ומשפחתו. גם הסדר זה אינו יכול להשפיע על ההחלטה. אדרבה, מן האמור בסעיף 5 להסדר עולה, כי המתקשרים בו הניחו שגירסת המתלונן בחקירה, אודות מעשה הסדום שהעורר וחברו ניסו לעשות בו, היתה פרי של אי הבנה בינו לבין החוקר; והצגת הדברים ברוח זו אומרת דרשני. העורר, מכל מקום, הכחיש בחקירתו גם חשדות למעשים פחות חמורים, שבהסדר הסולחה - שהעורר עצמו לא היה צד לכריתתו - תוארו כבלתי שנויים במחלוקת. נמצא כי גם הסדר הסולחה אינו סותר את חזקת המסוכנות שקמה נגד העורר עקב מעורבותו בעבירות החמורות.
הערר נדחה.
ניתנה היום, י"ד בסיון תשנ"ח
(8.6.98).
ש
ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98033850.
F02