פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
339/10
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
העורר:
פואד אבו מועמר
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי
בנצרת, מיום 24.12.09, בב"ש 2583/09, שניתנה על ידי השופט כתילי תאופיק
תאריך הישיבה:
ד' בשבט התש"ע
(19.1.10)
בשם העורר:
עו"ד אסתר בר ציון,
עו"ד ויקטור אוזן
בשם המשיבה:
עו"ד חנאווי נעימה
החלטה
בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת נטען, כי שוטר סמוי סיכם עם הנאשם האחר בפרשה (להלן: ג'מיל), לרכוש ממנו סם מסוכן מסוג הרואין במשקל כחצי ק"ג. המפגש להשלמת העסקה נקבע ליום 25.11.09 בעפולה, ואליו הגיע ג'מיל ברכב בו נהג העורר מבלי שהיה לו רישיון נהיגה תקף. ג'מיל הלך לעבר הרכב בו היו השוטר הסמוי ואחר, וביקש לראות את הכסף שהוא אמור לקבל בתמורה לסם. לאחר שהשוטר הראה לו את הכסף, הוא דרש מג'מיל לראות את הסם, ואז ניגש ג'מיל לרכב בו הגיע, נטל משם חבילת סם והציגה לשוטר. בשלב זה החלו שוטרים לנוע לעבר ג'מיל והעורר במטרה לעוצרם, אולם ג'מיל החל לרוץ לעבר המכונית עמה הגיע תוך שהוא משליך את חבילת הסם, אולם העורר לא המתין לו ונמלט בנסיעה מהירה. בעקבות כך החל מרדף, במהלכו ביצע העורר עבירות תעבורה רבות עד שנעצר.
בגין העובדות האמורות יוחסו לעורר עבירות של סחר בסם מסוכן, החזקת סם שלא לצריכה עצמית, הסתייעות ברכב לשם ביצוע פשע והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בד בבד עם הגשתו של כתב האישום עתרה המשיבה לעצור את העורר וג'מיל עד תום ההליכים. בית המשפט נעתר לבקשה זו, ועל כך משיג העורר בפני, כאשר במרכז טעונו עומדת השקפתו לפיה אין בידי המשיבה תשתית ראייתית להוכחתו של כתב האישום.
אין בידי לקבל את הערר. גרסת העורר לפיה הסיע מדרום הארץ את ג'מיל כדי לקנות רכב בצפונה, היא תמוהה בלשון המעטה, במיוחד נוכח העובדה שברכב הובל סם מסוכן מסוג הרואין במשקל ניכר. זאת ועוד, ככל שמטרת נסיעתו של העורר היתה תמימה, מצאתי את עצמי תוהה מדוע בחר להימלט בנסיעה מהירה תוך שהוא מותיר את ג'מיל מאחור. ואם תאמר כי בשלב המעצר לא ידע העורר כי מדובר בשוטרים, כיצד לא עמד על זהותם של הדולקים אחריו אף שאלה השתמשו באורות מהבהבים ומערכת כריזה.
סבורני כי באמור עד כה די כדי לענות על דרישתו של סעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1966. תשתית זו מהווה בסיס לעילת מעצר סטטוטורית על פי סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק, ובנסיבות אלו סבורני כי צדק בית המשפט המחוזי בהחלטתו שלא לעשות שימוש בחלופת מעצר, נוכח סכנתו המובהקת של העורר לכלל הציבור.
אי לכך, הערר נדחה.
ניתנה היום, ד' בשבט התש"ע (19.01.2010).
ש ו פ ט