בש"פ 3393/98 משה חורי נ. מדינת ישראל

העורר הורשע בבית המשפט המחוזי על פי הודייתו ובית המשפט קבע כי ביום 21.6.98 יישמע טיעון לעונש. בינתיים, כפי שבא-כוח העורר הודיע, מתכוון העורר לחזור בו מהודייתו ולבקש ביטול ההרשעה והמשך המשפט. לפיכך ייתכן כי ביום 21.6.98 יחליט בית המשפט לבטל את ההרשעה ולהמשיך בשמיעת העדויות. עד כה נשמעה העדות של אחת המתלוננות, ואילו עדות המתלוננת השניה טרם נשמעה.

בית המשפט המחוזי, שהחליט לעצור את העורר עד תום ההליכים, ציין כי בשלב זה, אם אמנם העורר יחזור בו מן ההודייה, יש חשש להשפעה על המתלוננת שטרם העידה, ולפיכך אין מקום לשחרר את העורר מן המעצר. עם זאת, הוסיף בית המשפט המחוזי, לאחר שתסתיים שמיעת הראיות, כלומר, לאחר שהמתלוננת השניה תסיים את עדותה, יהיה בית המשפט מוכן לדון מחדש בחלופת המעצר שהוצעה על ידי העורר. יתירה מזאת. לפי ההחלטה שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי ביום 21.5.98 נראה כי במקרה זה יהיה בית המשפט המחוזי נוטה לקבל חלופת מעצר זאת.

עמדתו של בית המשפט המחוזי, במידה שהיא דוחה את הבקשה לשחרור העורר בשלב זה, נראית לי. לפיכך אני מחליט לדחות את הערר.

בדיון שהתקיים היום בפני הודיע בא-כוח העורר כי הודעה על בקשת העורר לחזור בו מן ההודייה תימסר לבית המשפט המחוזי הדן באישום נגד העורר בהקדם האפשרי, ובה יתבקש בית המשפט לבטל את ההרשעה ולהמשיך בשמיעת הראיות. לאחר שתימסר הודעה זאת, יפעלו באי-כוח הצדדים כדי לזמן את המתלוננת השניה למסירת עדותה, אם בית המשפט המחוזי יאשר זאת, ביום 21.6.98 או, אם הדבר לא יתאפשר, בהקדם האפשרי לאחר מכן. מיד לאחר שתסתיים עדותה של המתלוננת השניה יוכל העורר לשוב ולבקש מבית המשפט המחוזי שיאשר את שחרורו של העורר מן המעצר בהתאם לחלופת המעצר שכבר הוצעה בפניו.

הערר נדחה.