פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
3411/03
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
נועם לב הר
בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים
לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
י"ב בניסן תשס"ג (14.4.03)
בשם המבקשת:
בשם המשיב:
עו"ד יאיר חמודות
עו"ד ישר יעקובי
החלטה
המשיב עומד לדין לפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, תקיפת בן זוג בנסיבות מחמירות, הדחה בחקירה בנסיבות מחמירות, כליאת שווא, היזק בזדון, איומים ונסיון להסגת גבול כדי לעבור עבירה. כל עבירות אלו באישום אחד. אישום שני עניינו עבירה של חבלה חמורה. עם הגשת כתב האישום ציווה בית משפט על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, ובתום תשעה חודשים והמשיב במעצר מבקשת עתה המדינה על הארכת המעצר בתשעים ימים נוספים.
האישום הראשון עניינו ביחסיו של המשיב עם בת זוגו. כתב האישום מתאר תיאורי זוועה הנסבים על מעשי אלימות שהמשיב ביצע בבת זוגו: תקף אותה, חנק אותה, איים עליה כי יכער אותה, זרק עליה סכין שחתכה את רגלה ומנע אותה להתפנות לבית חולים, שפך עליה מים רותחים אשר היכוו את פניה, את צווארה ואת בית החזה שלה, כלא אותה שלא כדין ועוד ועוד. האישום השני עניינו בכך שהמשיב תקף את פלוני - אשר היה בחברת בת זוגו - בהכותו אותו על ראשו במוט ברזל. המכה גרמה חבלה של ממש לראש והדבר הצריך טיפול בבית חולים. אכן, המשיב הוכיח עצמו כאדם מסוכן ביותר לאנשים שאינם מוצאים חן בעיניו מטעם כלשהו, ואין פלא בדבר שבית משפט הורה על מעצרו עד תום ההליכים. אם כך על דרך הכלל, לא כל שכן בשים לב לעברו הפלילי הקשה של המשיב, עבר הכולל הרשעות רבות קודמות בהן הרשעות במעשי אלימות.
ואם מעצרו של המשיב בתשעה חודשים היה מוצדק מכל בחינה שהיא, הנה המשפט גופו התנהל שלא במהירות הראויה ועד כה טרם נסתיימה אף פרשת התביעה. אמנם, למצער חודשיים ימים נתעכב המשפט בשל החלפת סניגורים, ואולם גם בשאר הזמן לא נשמע המשפט בקצב ראוי. גם כיום אין המשך המשפט קבוע אלא לשלושה מועדים נוספים, שניים בחודש מאי ואחד בחודש יוני. נמצא לנו אפוא כי אם איענה לבקשת המדינה לא יסתיים המשפט, על פי המשוער, גם בתשעים הימים הקרובים.
בא-כוח המשיב ביקש אותי כי אזמין תסקיר מעצר לאישוש בקשתו של המשיב כי יעבור טיפול גמילה במוסד מוכר לגמילה. בקשה זו אינה מקובלת עלי. המעשים שעשה המשיב מעשים כה קשים הם עד שאישפוזו במוסד לגמילה נראה אישפוז שלא במקומו.
בקשת המדינה להארכת המעצר בקשה מוצדקת היא, ואולם שומה עליה על התביעה לפנות לבית המשפט ולבקשו להוסיף מועדים לשמיעת המשפט כך שבמהלך תשעים הימים הקרובים יישמע המשפט עד גמירא. אין הצדק לכך שהמשפט יתארך מעבר לתשעים הימים.
סוף דבר: אני נעתר לבקשת המדינה ואני מצווה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, החל ביום 18.04.03 או עד למתן פסק-דין בתפ"ח 40230/02 (מחוזי ת"א-יפו), לפי המוקדם.
היום, י"ב בניסן תשס"ג (14.4.2003).
ש ו פ ט
________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
03034110_G01.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il