בש"פ 3413/02 ערן דאום נ. מדינת ישראל

בפני בקשה להעברת מקום דיון לגבי הודעת תשלום קנס מס' 1213008848.

1.כנגד המבקש הוגשה תלונת אזרח בגין מעבר קו הפרדה רצוף ביום 15.12.2000. המבקש, הכופר באשמה, ביקש להישפט ומשפטו נקבע ליום 20.5.2002 בבית משפט השלום בעכו. המבקש טוען, כי בתאריך 15.12.2000 שהה בצפת, שם נשאר לשבות את השבת וכלל לא נהג במכוניתו באזור בו נטען כי ביצע את העבירה האמורה. המבקש מתגורר באזור ירושלים והעדים אותם הוא מבקש להעיד לעניין שהותו בצפת הם תושבי גוש דן. היות וכך ביקש המבקש להעביר את מקום הדיון לבית משפט השלום בפתח תקווה, הסמוכה לבית הוריו, או לחלופין לתל-אביב. המשיבה בתגובתה מתנגדת להעברת מקום הדיון. לטענתה, מבירור שערכה עולה כי המתלונן כנגד המבקש הוא מתנדב יחידת תנועה מרחבית כרמיאל ותושב העיר. היות והמבקש לא הצביע לדבריה על טעם מיוחד להטרחת עד התביעה ממקום מגוריו, אין לטענתה מקום להעביר את מקום הדיון.

2.לאחר שקראתי את טיעוני הצדדים נחה דעתי, כי דין הבקשה להתקבל. הכללים המקובלים לפיהם אין מעבירים דיון מבית משפט אחד לבית משפט אחר אם ההעברה מצריכה הבאת ראיות להוכחת העבירה, הכרוכה בנסיעת אנשי משטרה מהמקום הרגיל בו הם משרתים לבית משפט אחר, שבמקום מגוריו של הנאשם, אינם מתקיימים במקרה דנן. בתיק שלפנינו קיים עד תביעה יחיד שאיננו איש משטרה אלא אזרח, מתנדב יחידת תנועה מרחבית. מנגד, עדי ההגנה כולם וכן המבקש מתגוררים מרחק רב מבית משפט השלום בעכו. בנסיבות אלה, נראה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש ויש להעביר את מקום הדיון.

3.דין הבקשה להתקבל. הדיון בתיק יועבר לבית משפט השלום בפתח-תקווה.