בש"פ 3428/04 אלי מרגיה נ. מדינת ישראל

1.בית המשפט השלום בנצרת (כב' השופטת סמסון) הורה, ביום 8.4.2004, על הארכת מעצרו של העורר עד למחר, 12.4.2004, מוצאי חג הפסח, בשעה 20:30.

2.בו ביום הוגש ערר על ההחלטה. כב' סגן הנשיא ד"ר נ' אפל-דנון, דחתה את הערר ביום בו הוגש. ביום 9.4.2004 הוגש הערר שבפני, בו התבקשתי לבחון בפעם שלישית את הצדקת המעצר לצורכי חקירה.

3.כמפורט בהודעת הערר, ב-6.4.2004 נורתה המנוחה רולא אבו ג'בל בעיר נצרת. היא נורתה ע"י אלמונים שנסעו בוולבו ישנה. בעקבות מידע נחשד העורר כמי שהרכב שייך לו. ב-7.4.2004 הגיעו שוטרים לביתו של העורר והוא נשאל אם ברשותו וולבו משנת 82'. הוא אישר זאת. בתשובה לשאלה מסר שהרכב חונה בכביש הראשי של כפר יפיע. שוטרים והעורר נגשו למקום, אך הרכב לא היה שם. העורר מסר כי הרכב נועד לפירוק בשל מצבו והוא השאיר עליו פתק "למכירה", והשאיר את המפתחות ברכב. לדבריו, הוא לא מסר את הרכב לאיש.

4.עיינתי בתיק החקירה, ובחומר המודיעיני. יש בסיס לחשד נגד העורר למרות גרסתו התמימה. מאז מעצרו של העורר ועד היום התקיימו דיונים בשלוש ערכאות. זו כמובן זכותו של העורר ואולם העברתו לירושלים לצורך הדיון בערר עוד ב-9.4.2004 סיכלה את האפשרות לנצל חלק מתקופת המעצר הקצרה שנקבעה. אכן ישנן פעולות חקירה שניתן לעשותן שלא בתנאי מעצר, אך ישנן פעולות אחרות שפורטו בפניי בכתב המחייבות את מעצרו של העורר.

5.לאחר עיון בחומר שהוצג לי, אותו סימנתי בחתימת ידי, עם תאריך של היום (והוא מוחזר לעו"ד למברגר), וכן בתיק החקירה - דעתי היא כי היתה הצדקה להחלטה בעניין מעצרו של העורר וגם לתקופת המעצר.

6.מוסיף עו"ד מסאלחה וטוען כי מי שהופיע בערר לא היה בעל הסמכה של תובע. הבירורים שערך עו"ד למברגר מעלים שאכן כך הוא. אכן, יש להקפיד בכגון דא, ואני מניחה שיינתנו הוראות מתאימות. גם עניין זה אינו מצדיק בנסיבות העניין את שחרורו של העורר, ומכל מקום הפגם נרפא בעצם הדיון בערר בעניין זה, בו הופיע פרקליט מפרקליטות המדינה.

7.אין אני מחווה דעתי בעניין הדיון שנקבע למחר.

8. הערר נדחה.