בש"פ 3430/99 מדינת ישראל נ. מוסא רביד

זו בקשה שנייה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו1996-. בהחלטתי מיום 3.6.99, החלטתי להאריך את המעצר ל90- יום מאותו מועד או עד לסיום הדיון בפניי היום. ההחלטה ההיא הייתה החלטה פורמלית מפני שלא התפנינו לדון לגופו של עניין. היום אני דן בבקשה לגופה.

נגד המשיב הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי בחיפה. כתב האישום מכיל שלושה אישומים בעבירות סמים שונות, ביניהן סחר בסם, וכן יש באישום אחד נהיגה ללא רישיון והפרעה לשוטר ובאישום אחר גם החזקת נשק והובלתו ללא רישיון. למשיב שורה ארוכה של הרשעות קודמות עוד מתקופת נערותו, רובן בעבירות רכוש, אבל יש בהן גם עבירות של אלימות. בפרשה האחרונה, שבגללה הוגש כתב האישום, היה אירוע שאנשי משטרה ניסו לעצור את המשיב ושותפו לעבירה, והיה ניסיון לבריחה על קטנוע, שבו נהג המשיב ללא רישיון. תוך כדי המרדף הזה הוא גם נפצע ואושפז.

יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים. הבקשה הזו נענתה בחיוב. כתב האישום הוגש ב5.6.98-, וכאשר חלפו תשעת החודשים הראשונים למעצרו של המשיב, ביקשה המדינה מבית משפט זה להאריך את המעצר ב90- יום נוספים. בקשה שנענתה בחיוב. ההנחה הייתה שהמשפט יסתיים תוך הזמן הזה. כרגע המשפט נמצא בשלב שנסתיימו עדויות התביעה, הנאשם ועד מטעמו העידו, והדיון נדחה לסיום עדי הגנה וסיכומים בעל-פה ליום 19.6.99. הסניגור המלומד אומר שהצפי שהמשפט הזה יסתיים ביום שנקבע הוא אופטימי מדי. יש רשימה של עדי הגנה, 14 במספר, שחשובים להגנתו של המשיב, שכן הם עומדים להפריך את עדות התביעה בקשר לאחזקת כמות של 48 גרם הרואין. מדובר בצוות מד"א ובאנשי חדר המיון בבית החולים בנהריה, אשר בדקו את המשיב ולא מצאו על גופו סם. לגרסת התביעה שוטר מצא סם בתחתוניו של המשיב במועד שהוא מאוחר לבדיקה זו. אין ספק שעדות זו חשובה בשביל המשיב.

הסניגור, בהגינותו הרבה, הודה שדחיית הדיון בישיבה האחרונה של בית המשפט ב10.6.99- הייתה בעטיה של ההגנה. נשמעו רק שלושה עדי הגנה, אף על פי שיש רשימה גדולה, כ14- עדים שההגנה צריכה להעיד. היה בפי הסניגור הסבר מדוע העדים לא הוזמנו באותו יום. אני אינני מותח ביקורת על כך שלא הוזמנו בזמן. אני משער שהסניגור עשה מה שהוא יכול היה לעשות. הסניגור גם מודה שבית המשפט פועל בצורה יעילה ביותר, אבל לדעת הסניגור אין שום סיכוי שכל עדי ההגנה יישמעו באותו יום שהמשפט קבוע, ובודאי שלא יהיה פנאי לשמוע אחרי זה גם את סיכומי הצדדים. לדעת הסניגור העובדה שהנאשם זקוק לעדי הגנה רבים אינה סיבה להענישו. מטרת המחוקק הייתה לקצר את תקופת המעצר ולסיים בדרך כלל תוך תקופה של תשעה חודשים. במקרה זה הייתה הארכה אחת ואין הצדקה להארכה נוספת. הסניגור סבור שאין מסוכנות יוצאת דופן במשיב ואפשר להשיג את מטרת המעצר על ידי חלופה נאותה.

אני סבור שאם הלכנו דרך ארוכה כל-כך כשהנאשם במעצר, לא יהיה זה נכון עכשיו, בשלבי הסיום, לשחררו. למשיב יש מספר הרשעות של בריחה ממשמר חוקי, 7 במספר. אף על פי שאפשר להתווכח על השאלה הערכית בקשר לעבירה זו, אין ספק שעצם ההרשעות האלו מגבירות את החשש של ניסיון להתחמק ממתן הדין בתיק הנוכחי, כאשר מועד סיומו הולך וקרב. גם אם אי אפשר להתעלם מכל יתר ההרשעות, למרות שחלק גדול מהם מתקופת הנערות. אני צריך להביע את הערכתי לבית המשפט המחוזי בחיפה שמוכן להקדיש שעות אחר הצהריים על מנת לסיים דיון בתיק זה. לפחות פעמיים המטרה הזו סוכלה על-ידי כך שלא הופיעו עדי הגנה בזמן. חזקה על בית המשפט שגם אם לא יוכל לסיים ב19.6.99- הוא יסיים במועד סמוך לכך.

לאור האמור אני נעתר לבקשה ומאריך את המעצר ב90- יום שיש למנותם החל מ3.6.99-.