פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
3435/03
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
העורר:
מסרי היימן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי בבאר
שבע בב"ש 20350/03 מיום 30.3.03 שניתנה על-ידי כב' השופט י' אלון
תאריך הישיבה:
י"א בניסן תשס"ג (13.4.03)
בשם העורר:
בשם המשיבה:
עו"ד איתן און
עו"ד אריה פטר
החלטה
ההליך שלפני הליך של רשות ערר הוא כהוראת סעיף 38א לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 ( פקודת החיפוש ).
הרכב נושא הדיון, המצוי בבעלותו של המבקש, נתפס על-פי הוראת סעיף 32 לפקודת החיפוש, והמשטרה מחזיקה בו כתפוס האמור להיות מוגש כמוצג לבית המשפט.
עם פתיחת הדיון הודיעוני באי-כוח בעלי הדין על הסכמה שהושגה ביניהם כלהלן: המבקש ושני אחיו העומדים לדין ייחקרו בידי המשטרה על-אודות הדרך שבה הגיע הרכב אל שני האחים הנאשמים, שעה שטענת המבקש היא כי האחים הנאשמים עשו שימוש ברכב כאמור בכתב האישום שלא בידיעתו ושלא ברשותו. בא-כוח המבקש מדגיש כי החקירה של השלושה תהא אך בנושא זה ולא בכל נושא אחר הנוגע לאישום. וכך, אם תגיע המשטרה לכלל מסקנה כי גירסת המבקש והאחים היא גירסת אמת, כי-אז יוחזר הרכב למבקש בכפוף להתחייבותו שלא לעשות בו דיספוזיציה, ולאפשר הגשתו לבית המשפט כמוצג. מאידך גיסא, אם לא תשוכנע המשטרה כאמור, כי אז זכותו של המבקש עומדת לו לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה להחזרת הרכב להחזקתו כהוראת סעיף 34 לפקודת החיפוש.
לבקשת בא-כוח המדינה הוסיף בא-כוח המבקש והודיעני - זו הפעם בשם שני הנאשמים - שמוסכם על מרשיו כי השתמשו ברכב; כי ברכב, בעת השימוש בו, היו קלטות מזויפות; וכי טענתם אינה אלא שלא ידעו שהקלטות מזויפות. כן מוסיפים הנאשמים וטוענים כי לא ידעו שהאדם אשר היה עימהם ברכב היה שוהה בלתי חוקי בארץ (שב"ח).
בכפוף לאמור לעיל הבקשה מתבטלת.
היום, י"א בניסן תשס"ג (13.4.2003).
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
03034350_G01.doc הג
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il