החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 3441/20 מדינת ישראל נ. יעקב חדידה

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר עד תום ההליך לפי סעיף 62 לחוק המעצריםבקשה להארכת מעצר של נאשם בכתב אישום שמתנהל בבית משפט השלום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון נעתר לבקשה להארכת מעצרו של נאשם בעבירות רכוש ואיומים למשך 60 יום או עד מתן פסק דין בתיק בבית משפט השלום, לפי המוקדם. נימוקי ההחלטה נסמכים על עברו הפלילי של הנאשם, שממנו עולה כי אין עליו מורא הדין והמשטרה, ועל תלויים ועומדים נגדו מאסרים על תנאי ברי-הפעלה. הוגדר כי התיק קרוב לסיום ודי בהארכה המבוקשת כדי להשלימו.

העובדות

כתב אישום שהוגש לבית משפט השלום מייחס לנאשם עבירות של התפרצות לבית מגורים, גניבה, ניסיון גניבה ואיומים. הנאשם הודה באישום השני, תלויים ועומדים נגדו מאסרים על תנאי ברי-הפעלה, והעבירות בוצעו כחצי שנה לאחר שהשתחרר ממאסרו האחרון. התיק נמצא בשלב סיכומים והמשפט עומד להסתיים לאחר בקשה של ההגנה לפי סעיף 108 לחסד"פ.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של המשיב למשך 60 יום לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, בנסיבות שבהן הוא נאשם בעבירות התפרצות, גניבה, ניסיון גניבה ואיומים ועברו פלילי מכביד?

הלכות

  1. 1

    הארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים מתאפשרת כאשר עברו הפלילי של הנאשם מעיד על כך שאין עליו מורא הדין ומורא המשטרה, גם כאשר העבירות המיוחסות לו אינן מצדיקות בדרך כלל הארכה מעבר לתשעה חודשים.

    ״עברו של המשיב מעיד עליו שאין עליו מורא הדין, וגם לא מורא המשטרה, כפי שעולה מהאיומים ומהקללות שהטיח כלפי השוטר״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • סעיף 62
  • חוק המעצרים
  • התפרצות לבית מגורים
  • ניסיון גניבה
  • איומים
  • סעיף 108 לחסד"פ

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

3441/20

לפני:

כבוד השופט י' עמית

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

יעקב חדידה

בקשה ראשונה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי

(סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה:

ט"ו בסיון התש"ף

(7.6.2020)

בשם המבקשת:

עו"ד קרן רוט

בשם המשיב:

עו"ד ורד אברהם

החלטה

הבקשה שבפנינו נסבה על כתב אישום שמתנהל בבית משפט השלום. על פי רוב, בקשות לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) מוגשות לבית משפט זה ביחס לתיקים המתנהלים בבית המשפט המחוזי.

כתב האישום שבפנינו מייחס למשיב עבירות של התפרצות לבית מגורים, גניבה, ניסיון גניבה ואיומים.

במצב הדברים הרגיל, ייתכן שעבירות מעין אלה אינן מצדיקות הארכת מעצר מעבר ל-9 חודשים. אולם, עברו של המשיב מעיד עליו שאין עליו מורא הדין, וגם לא מורא המשטרה, כפי שעולה מהאיומים ומהקללות שהטיח כלפי השוטר וגם כלפי המתלונן בעימות שנערך ביניהם.

לא למותר לציין כי המשיב הודה באישום השני המיוחס לו בכתב האישום (ניסיון גניבה), כי תלויים ועומדים כנגדו מאסרים על תנאי ברי-הפעלה, וכי העבירות המיוחסות לו בכתב האישום בוצעו בחלוף כ-6 חודשים מאז השתחרר ממאסרו האחרון.

המשפט נמצא בישורת האחרונה, ולמעשה בית המשפט השלום התעתד לסיים את התיק ביום 9.6.220 בישיבת הוכחות אחת, שנקבעה גם לשמיעת סיכומים.

עם זאת, בשלב זה, דומה כי התיק לא יסתיים באותו יום, בשל בקשה שהוגשה על ידי ההגנה לפי סעיף 108 לחסד"פ. אך בכל מקרה, דומה כי די יהיה בהארכה הנוכחית שנתבקשה ל-60 יום, על מנת לסיים את התיק.

סופו של דבר, שאני נעתר לבקשה, ומאריך מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, וזאת למשך 60 יום החל מיום 8.6.2020 או עד למתן פסק דין בת"פ 15321-09-19 בית משפט השלום בבאר שבע, לפי המוקדם ביניהם.

ניתנה

היום, ט"ו בסיון התש"ף (7.6.2020), בנוכחות הצדדים.

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים מתאפשרת כאשר עברו הפלילי של הנאשם מעיד על כך שאין עליו מורא הדין ומורא המשטרה, גם כאשר העבירות המיוחסות לו אינן מצדיקות בדרך כלל הארכה מעבר לתשעה חודשים.