בש"פ 3469/03 מדינת ישראל נ. עתאף אבו - אלקיעאן

המשיבים בבש"פ 3469/03, הם העוררים בבש"פ 3597/03 (עטאף וקאיד), עומדים לדין בפני בית המשפט המחוזי בנצרת, בצוותא חדא עם שניים אחרים, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סחר בסם מסוכן, נסיון סחר בסם מסוכן, הספקת סם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית והחזקת סכין שלא כדין. כדברו של כתב האישום עסקו עטאף וקאיד ביחד עם שני האחרים בכמות של כ- 57 ק"ג וחצי קנאביס שיועדו למכירה אך בטרם נעשתה עיסקה נעצרו הארבעה בידי המשטרה.

עם הגשת כתב האישום ציווה בית משפט קמא על מעצר שני האחרים, ואילו באשר לעטאף וקאיד, כך קבע בית המשפט, ניתן להסתפק בחלופת מעצר הולמת שבית המשפט הורה עליה. על החלטה זו העררים שלפני: המדינה טוענת כי היה מקום לעצור את עטאף וקאיד עד תום ההליכים - כמוהם כשני המעורבים האחרים - ואילו עטאף וקאיד טוענים כי לא היו ראיות לכאורה להוכחת האשמה וכי מטעם זה יש להורות על שינוי תנאי השחרור.

עיון בראיות שלענין מלמדנו כי עטאף וקאיד היו, לכאורה, נגררים אחרי שני האחרים, ומטעם זה אף הורה בית משפט קמא על הבחנה ביניהם לבין שני האחרים: שבעוד אשר שני האחרים נעצרו עד תום ההליכים הורה בית המשפט כי עטאף וקאיד ישוחררו ממעצר. יתר על כן: כפי שציין בית משפט קמא, עטאף וקאיד חיו חיים נורמטיביים על דרך הכלל והיתה זו להם מעידתם הראשונה בעולם הפשע.

איני יכול לסתור את שיקול דעתו של בית משפט קמא ומטעם זה רואה אני לדחות את עררה של המדינה. בה בעת, ובעקבות טיעונה של עורכת הדין בר-ציון, אוסיף לתנאי השחרור כי האדם שעטאף וקאיד ישהו בביתו (מר אנואר תיתו) ישהה בביתו 24 שעות ביממה וכך יוכל להשגיח כי השניים לא יפרו את תנאי השחרור ממעצר.

אני דוחה את הערר בבש"פ 3597/03 על כך שאין ראיות לכאורה לסיבוכם של עטאף וקאיד בעבירה נושא הדיון.

כללם של דברים: אני דוחה את שני העררים בכפוף לתנאי הנוסף כאמור לעיל.

היום, י"ח בניסן תשס"ג (20.04.04).

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

03034690_G03.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il