בש"פ 3477/02 גוואד ג'באלי נ. מדינת ישראל

לעורר יוחסה עבירת שוד בנסיבות מחמירות, אותה ביצע, על פי הנטען בכתב האישום, עם שניים נוספים שזהותם אינה ידועה. השוד בוצע בחודש מרץ 2002, באתר בנייה בפרוייקט "כביש חוצה ישראל". על פי הנטען, הגיעו השודדים בטנדר מסוג סובארו, ובמהלך השוד הם איימו על פועלים שהיו באתר באמצעות גרזן וסכין. אחד הפועלים הצליח להבחין בחלק מהספרות של מספר הרישוי של הטנדר, והוא תאר באוזני השוטרים את האוחז בגרזן כמי שלבש חולצת טריקו שחורה (העד מוחמד סח). עד זה גם נתן סימנים בגרזן: "הידית שלו חצי פלסטיק וחצי בצבע צהוב".

כשבידיהם פרטי הזיהוי שנמסרו על-ידי קורבנות השוד, יצאו שוטרים לנסות לאתר את הרכב הנמלט, ורכב זה נמצא חונה בטייבה. אחד השוטרים, דן רשף, מסר בעדות, כי כאשר הבחין בטנדר ראה שני אנשים יורדים ממנו, שאחד מהם היה העורר, ואותה שעה היה לבוש בבגדים שחורים. שוטר זה מסר עוד, כי בחיפוש שנערך בטנדר נמצא גרזן אותו תאר כך: "עם ידית צהובה ועליה גומי בצבע שחור", (לענין זה ראה גם עדותו של אילן שמע).

שאלת זיהויו של העורר כאחד ממבצעיו של השוד, היא השאלה המכרעת בתיק זה, וכפי שעיננו רואות, יש לשאלה זו מענה בראיות המשיבה, ולאלו שכבר מניתי מצטרף נתון נוסף. שני הפועלים שהיו בזירה, מוחמד סח וחאלד נעמני מסרו, כי בתאריך 14.3.02, לאחר שנרשמה תלונתם, הם המתינו בכניסה לתחנת המשטרה בטייבה, ואז ראו את העורר מובל על ידי שוטר, וזיהו אותו כמי שהשתתף בשוד ואחז בגרזן. מוחמד סח הוסיף, כי כאשר הבחין בהם העורר, הוא אחז בגרונו בתנועה מאיימת. השוטר רענן כהן, שהיה עם העורר, רשם דו"ח לפיו גם הוא הבחין בעורר אוחז בגרונו בעת שחלף על פני המתלוננים. בשאלת משקלם של דו"ח זה ו"הזיהוי הספונטני", ידון ויכריע בית המשפט המוסמך, אך בשלב זה של הדיון אין עוד ספק, שבידי המשיבה ראיות שיש בהן להוכיח את הנטען על ידה בכתב האישום, ובראיות אלו יש גם מענה לשאלת זיהויו של העורר כאחד ממבצעיו של השוד.

בית המשפט המחוזי למד מביצוע העבירה והשימוש שנעשה במהלכה בנשק קר, על מסוכנותו של העורר, ואינני סבור שהוא שגה כאשר קבע כי מעצרו חיוני, הואיל וגם על פי השקפתי, בנסיבות הקיימות אין בנמצא חלופה אשר תבטל את מסוכנותו של עורר זה.

הערר נדחה.