בש"פ 3482/10 מדינת ישראל נ. מוחמד דבארי

בקשה מטעם המדינה להארכת מעצר שלישית של המשיב על-פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996.

1.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות תקיפה בנסיבות מחמירות, תקיפת קטין, תקיפת קטין על ידי אחראי, איומים, הדחה בחקירה, היזק בזדון והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

על פי הנטען באישום הראשון תקף המשיב את אשתו ההרה בכך שנגח בראשה, משך בשערות ראשה והכה אותה עם ברכו במותנה השמאלית. בנם של המשיב והמתלוננת נכנס אל הבית והרחיק את המשיב מהמתלוננת ואפשר לה לברוח מהבית. בתגובה תקף המשיב את בנו והכה בו בחוזקה בראשו. המשיב ברח מהבית אך שב על מנת להורות לילדיו הקטנים לספר למשטרה כי המתלוננת ישנה עם גבר בבית, וכשהגיע המשיב שבר אותו גבר את החלון ונמלט. הילדים בפחדם הבטיחו שכך יעשו.

בסמוך לאחר מכן, פנה אל בתו הקטינה ביקש שתמסור לו תכשיטי הזהב של המתלוננת וכשזו השיבה כי אינם איים עליה, תקף אותה בהכותו אותה במקל מטאטא עץ ברגליה וגרם לה חבלות של ממש. כן הכה את בנם שסייע לאמו לברוח.

באישום השני נטען כי לאחר שהגישו תלונות במשטרה ובטרם אותר המשיב על-ידי המשטרה, הגיע לביתו, תקף את ילדיו הקטינים תוך שהוא גוער בהם למה ספרו במשטרה שהוא הרביץ להם. המשיב תקף את בתו שהעידה במשטרה עם המתלוננת, והכה בה במאפרה עד שנשברה. הבת ניסתה להימלט אך המשיב תפס אותה והמשיך להכותה עד שעלה בידה לדחוף אותו ולהימלט מהבית. כתוצאה ממעשי המשיב נגרמו לבתו חבלות של ממש, נפיחות בפניה, שריטה במרפק וכאבים ברגליה. המתלוננת הגיעה לכיוון הבית, ומשהבחין בה המשיב איים עליה כשאבן בידו שאם לא תבטל התלונה הוא "ישב עליה מאסר עולם". המתלוננת ברחה מהמקום והמשיב בחמת זעמו הצית ספה בחצר ונמלט מהמקום. עת הגיעו השוטרים לעצרו הזדהה בפניהם בשם בדוי סמי אבו עסא.

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, עתרה המדינה למעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

בא כוח המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. עם זאת, ביקש לבדוק אפשרות לחלופת מעצר. משהתייצבו הערבים כחלופת מעצר עבור המשיב התנגדה באת כוח המדינה לשחרורו של המשיב לחלופה.

בית המשפט הורה על מעצר המשיב עד תום ההליכים בציינו כי נוכח המסוכנות הלכאורית של המשיב, כאשר החלופה ממוקמת קרוב למקום מגורי המתלוננים, אין החלופה יכולה לנטרל את מסוכנותו, מה גם שלחובתו הרשעה של הפרת הוראה חוקית.

משתקופת המעצר הסטטוטורית הגיעה לסיום ומשפטו של המשיב לא הסתיים הגישה המבקשת בקשה להארכת מעצרו בתשעים ימים נוספים. בהסכמת המשיב הורה בית משפט זה (כב' השופט ג'ובראן) על הארכת מעצרו של המשיב. על הארכה נוספת הורה בית משפט זה (כב' השופטת פרוקצ'יה) לאחר שניתנה הסכמה של המשיב להארכה בתשעים ימים נוספים.

4.

משתקופת ההארכה עליה הורה בית המשפט קרובה לסיום, ומשפטו של המשיב טרם הסתיים, פונה המדינה בבקשה להארכה נוספת. לדבריה מסוכנותו של המשיב רבה והיא נלמדת מהמעשים החמורים המיוחסים לו כלפי אשתו ההרה וכלפי ילדיו הקטינים. מעשיו בוצעו זמן לא רב אחרי ששוחרר מהכלא ושעה שעונש מאסר על תנאי בר הפעלה מרחף מעל ראשו. למשיב הרשעות קודמות רבות, עובדה המחדדת את מסוכנותו. קיים גם חשש להימלטותו מאימת הדין נוכח מעשיו על-פי כתב האישום ועברו הפלילי בהפרת הוראה.

אשר להתקדמות המשפט, שמיעת הראיות הסתיימה, הסיכומים מטעם התביעה

הוגשו, התביעה מבקשת להגיש הודעה נוספת ובא כוח המשיב אמור להגיש סיכומיו עד סוף החודש, כך שהתיק עומד בפני סיום.

בא כוח המשיב הבהיר כי במהלך ההליך המשפטי מרשו למעשה מרצה עונש לפני משפט,

עונש שאמור לקבל רק אם יורשע. לטענתו, עד לסיום ההליך יחלוף עוד זמן רב, במיוחד אם בסופו יתבקש תסקיר. לפיכך מבקש הוא לבחון חלופה ולשחררו ממעצרו.

5.

המעשים המיוחסים למשיב הינם חמורים והמסוכנות הנלמדת מהם הינה גדולה. עברו הפלילי והמאסר על-תנאי שתלוי מעליו רק מחזקים עובדה זאת. החשש להימלטות מאימת הדין גם הוא קיים כאשר בעברו הפרת הוראה חוקית. ההליך נמצא בישורת האחרונה ויש לקוות שיגיע לסיום בהקדם. איני סבורה שיהיה זה נכון בשלב זה לשקול חלופת מעצר.

6.

מטעמים אלה, אני מקבלת את בקשת המדינה ומחליטה להאריך את מעצר המשיב בתשעים יום מיום 18.5.10 או עד למתן פסק דין, לפי המוקדם מביניהם.