בש"פ 3488/14 פלוני נ. שב"כ (מתקן פתח תקווה)

לפני ערר לפי סעיף 53(ה) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז (הנשיא א' טל ) בענ"מ 16276-05-14 מיום 15.5.2014, בה אישר את מניעת מפגש העורר עם בא כוחו עד ליום 16.5.2014 בחצות.

הרקע למעצר, החלטת בית המשפט המחוזי מושא הערעור והבקשה לפני

1.

העורר, צעיר ללא עבר פלילי, נעצר ביום 11.5.2014 בחשד לביצוע עבירות של כתיבת והשחתת פני מקרקעין, לפי סעיף 196 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ); קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, חבלה במזיד ברכב, לפי סעיף 413, ועבירות ממניע של גזענות או עוינות, לפי בסעיף 144ו(1) לחוק. ביום 12.5.2014 הוארך מעצרו של העורר עד ליום 19.5.2014.

2.

ביום 11.5.2014, ולאחר שקילת נסיבות המקרה, החליט ראש צוות החוקרים הממונה על החקירה (להלן: הממונה ) בשירות הביטחון הכללי (להלן: השב"כ ) שלא לאפשר את פגישת העורר עם עורך דינו לתקופה של ארבעה ימים, החל מיום 11.5.2014 בשעה 10:25 לאחר שמצא כי פגישה כאמור עלולה לשבש את מעצרם של חשודים אחרים, וכן עלולה להפריע לגילוי ראיה או תפישתה, או לשבש את החקירה בכל דרך אחרת. ערר שהגיש העורר על החלטה זו נדחה על ידי בית המשפט המחוזי מרכז (הנשיא א' טל ) ביום 13.5.2014, אשר קבע על יסוד דוח חסוי שהוצג לו על ידי המשיבים ביחס לרקע שהוביל למעצרו של העורר וביחס למצב החקירה עד כה ולפעולות המתוכננות לצורך קידומה, כי בנסיבות העניין מתן אפשרות לעורר להיפגש עם בא כוחו עלול לחבל בהמשך החקירה.

3.

ביום 14.5.2014 האריך הממונה את איסור המפגש של העורר עם עורך דינו בשלושה ימים נוספים, עד ליום 16.5.2014 בחצות. ערר שהגיש בא כוח העורר על החלטה זו נדחה אף הוא בתום דיון שהתקיים לפני הנשיא א' טל בבית המשפט המחוזי מרכז. בהחלטתו קבע בית המשפט המחוזי, על יסוד עיון בדוח החסוי המפרט את מצב החקירה עד כה ואת פעולות החקירה המתוכננות ובהתחשב, בין היתר, בשתיקת העורר במסגרת חקירתו, כי אף בשלב זה

מתן אפשרות לעורר להיפגש עם בא כוחו עלול לחבל בהמשך החקירה, לרבות מעצר חשודים נוספים. לצד זאת, לא נעתר בית המשפט לבקשת בא כוח העורר לחקור את הממונה, בקובעו כי הזכות לחקור איננה מעוגנת בחוק כשמדובר בהליך של מניעת מפגש, להבדיל מהליך של בקשת מעצר לצורך חקירה.

4.

מכאן הערר, בו טוען העורר – באמצעות בא כוחו, עו"ד עדי קידר – כי בנקודת הזמן הנוכחית האיזון בין צורכי החקירה לבין זכותו להיוועץ עם עורך דינו מטה את הכף לטובת מפגש עם עורך הדין. העורר מציין תחילה כי בבקשת המעצר שהוגש לבית משפט השלום לא צויין כי העורר חשוד בעבירת ביטחון, ואילו רק במהלך הדיון מסר נציג המשטרה כי העורר חשוד בחברות בהתאחדות אסורה. העורר טוען כי הכלל הוא שיש לאפשר מפגש של עצור עם עורך דינו בהקדם האפשרי, ואילו מניעת מפגש הינה חריג אותו יש להחיל רק במקרים בהם מדובר ב"פצצה מתקתקת" אשר המקרה דנא אינו נמנע עליהם, שכן בסופו של יום חשוד העורר בעבירות רכוש שאינן מן החמורות. נטען כי המשך מניעת המפגש פוגעת ביתר שאת בזכויות העורר, בפרט כשמדובר בהארכת מניעת מפגש שנייה, כאשר למעשה משמש העורר מעין "בן ערובה" למעצרם של אחרים, אשר אין לדעת מתי ייעצרו, אם בכלל. עוד טוען העורר כי תזמון פתיחת החקירה וביצוע המעצר מלמד כי אלו לא נעשו משיקולים ענייניים.

5.

המשיבה – באמצעות בא כוחה, עו"ד שלומי אברמזון – הבהירה כי ההחלטה בדבר מניעת המפגש בין העורר לבין עורך דינו נתקבלה בכובד ראש, על בסיס טיב החשד הקיים כנגד העורר, ועומדת בדרישות החוק בשים לב לעבירות הביטחון בהן חשוד העורר ולקיומן של עילות למניעת מפגש כאמור בעניינו, וביניהן החשד לחברותו בהתאחדות

בלתי מותרת. לראיה מדגישה המשיבה כי החלטה כאמור לא התקבלה ביחס לכל העצורים בפרשה דנא. לצד האמור, הבהירה המשיבה כי בניגוד לטענות העורר, תזמון מעצרו של העורר נבע משיקולים עניינים בלבד, הנובעים ממהלך החקירה והתקדמותה.

כמו כן, הדגישה המשיבה כי העורר אינו חשוד אך בביצוען של עבירות רכוש לא חמורות, כטענתו, וזאת כמפורט בחומר החסוי אותו הגישה המשיבה לעיוני במעמד צד אחד ובדלתיים סגורות, בהסכמת בא כוח העורר.

6.

לשאלתי הבהיר בא כוח המשיבה כי תיתכן הארכת מניעת המפגש, אך הדבר תלוי בהתקדמות החקירה היום. עוד הובהר כי בכל מקרה יעודכן בא כוח העורר באשר להחלטת המשיבה בהקדם האפשרי.

דיון והכרעה

7.

בפתח הדיון לפני נתן בא כוח העורר, כאמור, הסכמה לעיון בחומר חסוי אותו הגישה המשיבה לעיוני במעמד צד אחד, ובדלתיים סגורות, ואשר מפרט את טיב החשדות הקיימים נגד העורר, את מצב החקירה בשלב זה וכן את פעולות החקירות המתוכננות להמשך החקירה. עיינתי ובחנתי בקפידה את החומר החסוי שהוצג לי, וכן הצגתי שאלות לא מעטות הן ביחס להתנהלות החקירה עד כה, הן ביחס לטיב פעולות החקירה הצפויות והן ביחס לנסיבות בגינן נדרש המשך מניעת המפגש של העורר עם עורך דינו. מן החומר החסוי ומן התשובות שקיבלתי עולה כי בעת הזו מניעת פגישה בין העורר לבין עורך דינו הינה חיונית מבחינת צורכי הביטחון והכרחית לטובת החקירה, כאשר פגישה כאמור עלולה לחבל במאמצי החקירה, לרבות באפשרות מעצרם של חשודים נוספים.

אשר על כן הערר נדחה. מבלי להקל ראש במצבו של העורר, העצור מנוע מלפגוש את עורך דינו עד היום בחצות.