פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
3488/19
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המבקש:
אראם ג'בר
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערר על
החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת
ש' ליבוביץ
) מיום 22.5.2019 ב-עמ"י 49729-05-19
בשם המבקש:
עו"ד אבי אודיז
החלטה
בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ש' ליבוביץ ) בעמ"י 49729-05-19 מיום 22.5.2019, בגדרה נתקבל ערר המשיבה על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט א' סילברמן ) במ"י 35686-05-19 מיום 21.5.2019.
1.
המבקש נעצר ביום 15.5.2019 בחשד לביצוע עבירת הצתה. מעצרו הוארך ביום 16.5.2019 לאחר שנמצא כי קיים חשד סביר לביצוע המעשים, וביום 19.5.2019 הוארך מעצרו פעם נוספת, למשך יומיים, בהסכמה. ביום 21.5.2019 לאחר שהתקיים דיון בבקשת המשיבה להארכת מעצר המבקש בפעם השלישית, הורה בית משפט השלום על שחרורו של המבקש למעצר בית מלא במושב בקוע, תוך קביעת תנאים מגבילים שונים. במסגרת ההחלטה צוין כי החשד הסביר בקשר לביצוע המעשים נותר בעינו ולא נחלש. עם זאת, טרם בוצעו פעולות חקירה משמעותיות מאז נעצר המבקש וכי בפרשה עצורים מעורבים נוספים אשר חלקם שוחררו זה מכבר.
2.
ערר שהגישה המשיבה על החלטת בית משפט השלום לפני בית המשפט המחוזי בירושלים – התקבל. בית המשפט המחוזי נתן דעתו לכך שקצב התקדמות החקירה איטי, אם כי ציין כי מדובר בחקירה לא פשוטה אשר הולכת ומתכנסת לכיוון מסקנות ברורות יותר. כמו כן, התייחס בית המשפט המחוזי לחומר שהוצג לפניו על פיו קיים חשש לשיבוש פעולות חקירה נוספות, ומצא כי לא ניתן לבצע את פעולות החקירה שנותרו אם ישוחרר המבקש, אף לא לחלופת מעצר הדוקה. לפיכך, הורה בית המשפט המחוזי על הארכת מעצרו של המבקש עד ליום 26.5.2019 בשעה 12:00, כאשר נקבע כי אם המשיבה לא תגיע עד לאותו מועד "למסקנה מגובשת לגבי החקירה", ישקול בית משפט השלום פעם נוספת את האפשרות לשחרור המבקש לחלופה.
3.
מכאן הבקשה שלפנַי. בעיקר טען המבקש כי החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה מבלי שעיין בית המשפט בחומר החקירה המלא, בעוד שלבית משפט השלום הייתה היכרות מעמיקה עם החומר. כמו כן נטען כי בית המשפט המחוזי התעלם ממחדלי המשטרה המצדיקים כשלעצמם שחרור המבקש.
4.
דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי בקשה לרשות לערור על החלטת מעצר ב"גלגול שלישי" תתקבל רק במקרים מיוחדים, בהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינם האישי של הצדדים להליך, או כאשר מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות זאת (ראו למשל: בש"פ 6410/17 סקרה נ' מדינת ישראל , פסקה 10 (30.8.2017)). מקרה זה אינו בא בגדרי מקרים חריגים אלה ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.
ההחלטה נטועה בדל"ת אמותיו של המקרה הקונקרטי הנדון, כאשר בית המשפט המחוזי הפעיל שיקול דעת המסור בידיו, לאחר בחינת נסיבות המקרה, שקילת השיקולים הרלוונטיים לעניין ובהתייחס לחומר שהוגש לפניו. ממילא אין כל מקום לטענת המבקש כי נפל דופי בהתנהלות בית המשפט המחוזי. לא למותר לציין כי העובדה ששתי ערכאות הגיעו לתוצאה שונה אינה מצדיקה כשלעצמה הענקת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו למשל: בש"פ 3439/17 לוי נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (25.4.2017)).
בהיעדר הצדקה לדון בעניינו של המבקש ב"גלגול שלישי" כאמור, הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, י"ז באייר התשע"ט (22.5.2019).
ש ו פ ט