בש"פ 3504/99 מדינת ישראל נ. ציון פחימה

זו בקשה להאריך את מעצרו של המשיב ציון פחימה ב90- יום נוספים מעבר למעצר של תשעה חודשים שהסתיימו ב31.5.99-.

נגד המשיב הוגש בבית המשפט המחוזי בתל-אביב כתב אישום המייחס לו עסקה בסמים מסוכנים. הכדורים הובאו בתוך מכונת שיוף לנגרים שהוזמנה בהולנד במיוחד לצורך זה ונשלחה ארצה.

אין מחלוקת שהמשיב היה מעורב בדרך כלשהי לפחות בקבלת מכונת השיוף בארץ בנגרית ס.פ.א.ד. בפתח תקוה. התביעה מייחסת לו מעורבות גם בהזמנתה בהולנד על ידי שליח וגם ביבוא הסם עצמו. המשיב כפר באשמתו ולגרסתו הוא היה קרבן תמים לקשר של אחרים.

עם הגשת כתב האישום נתבקש בית המשפט לעצרו עד תוך ההליכים והוא נעצר, וכאמור תשעת החודשים הראשונים למעצרו תמו ב31.5.99-.

בבקשה יש פירוט המסביר מדוע לא הסתיים המשפט עד היום.

נכון להיום התקיימו במשפט שבע ישיבות הוכחות בהן העידו 26 עדי תביעה. פרשת התביעה טרם הסתיימה. נאמר לי בעת הדיון שפרשת התביעה תסתיים לכל המאוחר היום (7.6.99). יש עוד ישיבה הקבועה ל13.6.99-, אך זו לא תספיק כדי לסיים את עדויות ההגנה.

מר זילברמן, סנגורו של המשיב, טען בפני שאין היום הצדקה להאריך את המעצר שכן עדי התביעה סיימו את מתן עדותם ואין יותר חשש לשיבוש הליכי משפט. את בואו של המשיב למשפט ניתן להבטיח גם בחלופת מעצר.

לדעת מר זילברמן טובים סיכוייו של המשיב לצאת זכאי בדינו.

מלבד הנימוקים האמורים ציין מר זילברמן את העובדה שמרשו חולה לב ועבר לאחרונה צינטור בהיותו בבית המעצר. לדעת מר זילברמן אין בבית המעצר או בבית הסוהר תנאים מתאימים לאדם במצב בריאותו של המשיב.

דחיתי את מתן ההחלטה על מנת לקבל את התיעוד הרפואי המאשש את טענות הסנגור ואמנם הסנגור המציא תיק רפואי המכיל תיעוד החל מדצמבר 1992 וכלה בדצמבר 1998. העולה מן המקובץ הוא שמדובר באדם הסובל מאוטם שריר הלב והמאושפז מדי פעם בגלל הסימפטומים של מחלה זו.

הוא עבר צינטור ב29.11.98- במרכז הרפואי אסף הרופא, אך האבחנה היא NORMAL CORDNARY ARTERIES . דהיינו, עורק כלילי נורמלי. וההמלצה היא לטפול שמרני.

אין תיעוד מאוחר יותר המעיד על החמרה כלשהי ואין שום תעודה רפואית המתייחסת לשאלה אם תנאי המעצר מזיקים לבריאותו של החולה ולכן ההנחה היא שהתנאים בהם הוא מוחזק סבירים למחלתו.

מדובר בכמות גדולה של סם מסוכן. חזקת המסוכנות לפי סעיף 21(1)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) תשנ"ו1996- לא נסתרה, ואין בתיעוד הרפואי רמז על כך שאסור למשיב לשהות בתנאי מעצר מבחינה רפואית. הוא היה במעצר מאז האשפוז האחרון במשך קרוב לעשרה חודשים. התקווה היא, שהמשפט שנמצא כבר בשלב הוכחות הגנה, יגמר תוך זמן קצר.

לאור האמור אני נעתר לבקשת המדינה ומאריך את תקופת מעצרו ב90- יום החל מ31.5.99- או עד סיום ההליכים בתיקים פליליים מאוחדים 10336,10298/98 של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, המוקדם שבין השניים.