פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ 3506/21
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
העורר:
יצחק ברמוחה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטתו של
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 18.5.2021 במ"ת 27310-01-18 שניתנה
על-ידי כבוד השופט א' הימן
תאריך הישיבה:
י"ד בסיון התשפ"א
(25.5.2021)
בשם העורר:
עו"ד נעמה אלחדד
בשם המשיבה:
עו"ד לינור בן אוליאל
החלטה
1.
בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 18.5.2021 (מ"ת 27310-01-18, השופט א' הימן ) שדחה את בקשתו של העורר לעיון חוזר בתנאי מעצרו ולהעברתו למעצר בפיקוח אלקטרוני.
רקע והליכים קודמים
2.
נגד העורר ונאשמים נוספים הוגש ביום 11.1.2018 כתב אישום הנסב על עבירות חמורות, לרבות רצח, ניסיון רצח, אלימות, נשק, חטיפה וסחיטה, שנעברו במסגרת ארגון פשיעה אשר בראשו עמד הנאשם 1 בכתב האישום, כטייר עודה. כתב האישום אוחד בהמשך עם כתבי אישום נוספים, וביום 5.9.2019 תוקן בפעם הרביעית. כתב האישום הנוכחי הוא רחב היקף, וכולל 30 אישומים נגד 22 נאשמים, כאשר העורר עצמו הוא נאשם 17. כתב האישום מגולל פרשה פלילית מורכבת, סבוכה ומתמשכת, אשר תוארה בהחלטות קודמות של בית משפט זה, ואין זה המקום לשוב ולפרטה (ראו למשל את ההחלטה מיום 28.1.2021 (בש"פ 8459/20, השופטת ע' ברון )). המשך הדברים יעסוק בעניינו של העורר בלבד.
3.
לעורר מיוחסות עבירות בגדרם של שלושה אישומים, ובהן, בין השאר, עבירה של ניסיון רצח לפי סעיף 305 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ), עבירה של סחיטה באיומים לפי 428 לחוק העונשין, עבירה של נשיאה והובלת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין, עבירה של היזק בזדון לפי סעיף 452 לחוק העונשין ועבירה של ייצור נשק לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין, כולן במסגרת ארגון פשיעה לפי סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003.
4.
העורר נתון במעצר החל מיום 27.11.2017. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים. הדיונים בבקשה נדחו מעת לעת, לצורך קבלת חומרי חקירה נוספים, הוצאת תעודת חיסיון והסדרת ייצוג. ביום 14.5.2018 הורה בית המשפט המחוזי (השופטת ש' זמיר ) על מעצרו של העורר עד להחלטה אחרת. בהחלטה שניתנה ביום שבו תוקן כתב האישום בפעם הרביעית קבע בית המשפט
המחוזי (השופט הימן ) כי ישנה "תשתית ראייתית מוצקה ביותר" המבססת סיכוי סביר להרשעתו של העורר בכל המיוחס לו, והוא נותר במעצר.
5.
ביום 24.11.2019 התקבל תסקיר מעצר ראשון בעניינו של העורר. בתסקיר זה עמד שירות המבחן על כך שלעורר עבר פלילי מכביד ביותר, הכולל למעלה מ-20 הרשעות קודמות בעבירות אלימות, איומים, נשק, רכוש, סמים, מיסים ועוד, אשר בגינן הוא ריצה תקופות מאסר ממושכות. שירות המבחן ציין כי העורר הוא בעל דפוסי חשיבה והתנהגות בעייתיים מושרשים וכי הוא מקיים קשרים עם גורמים עברייניים. לפיכך העריך שירות המבחן כי נשקפת ממנו מסוכנות גבוהה להישנות התנהגות אלימה, שתוצאותיה צפויות להיות ברמת חומרה גבוהה ביותר. בסיכומו של דבר, שירות המבחן סבר כי מעצר בפיקוח אלקטרוני לא ייתן מענה למסוכנות הנשקפת מן העורר.
6.
בשלב זה, דחה בית המשפט המחוזי את הדיון בעניינו של העורר עד להגשת תסקיר משלים שיתייחס גם למפקחים המוצעים. ביום 1.12.2019 הוגש תסקיר משלים כאמור, אשר בחן את האפשרות למעצר בפיקוח אלקטרוני בביתו של העורר והתייחס לשישה מפקחים שהוצעו לצורך כך. שירות המבחן התרשם כי אין במעצר בפיקוח אלקטרוני כדי למתן את המסוכנות המשמעותית הנשקפת מן העורר וכי המפקחים המוצעים יתקשו לצפות מצבי סיכון ולהוות גורם סמכותי ביחס לעורר. על כן, שירות המבחן לא המליץ על העברתו של העורר למעצר בפיקוח אלקטרוני.
7.
ביום 26.1.2020 הורה בית המשפט המחוזי (השופט הימן ) על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בית המשפט המחוזי קבע כי לא ניתן לאיין את עילות המעצר או להפחית את עוצמתן באמצעות חלופת מעצר, או במעצר בפיקוח אלקטרוני. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי העבירות המיוחסות לעורר מקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית וכי לא קיימות בעניינו נסיבות יוצאות דופן המצדיקות סטייה מהכלל לפיו במקרים אלה יימצא הנאשם במעצר מאחורי סורג ובריח. בית המשפט המחוזי ציין כי קיים קושי לייחס משקל להצהרתו של העורר לפיה בכוונתו לערוך שינוי באורח חייו, וזאת לנוכח עברו הפלילי המכביד והעובדה שעונשי מאסר ממושכים שריצה בעבר לא הרתיעו אותו מלשוב ולבצע עבירות נוספות. בית המשפט המחוזי הדגיש, כי מעבר למסוכנותו, השמתו של העורר במעצר מאחורי סורג ובריח נדרשת גם לנוכח החשש שהלה ינצל את קשריו העברייניים על מנת להימלט מן הדין ולשבש הליכי משפט.
8.
במקביל לדיונים שהתנהלו בבית המשפט המחוזי, נדונה שאלת מעצרו של העורר, לרבות מעצרו מאחורי סורג ובריח, גם בבית משפט זה במסגרת בקשות להארכת מעצר בהתאם לסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) (ראו למשל: בש"פ 6954/18 מיום 10.10.2018; בש"פ 9015/18 מיום 1.1.2019; בש"פ 4120/19 מיום 4.7.2019).
9.
בהחלטה מיום 28.1.2021 (בש"פ 8459/20 הנזכר בפסקה 2 לעיל) שניתנה בבקשה העשירית להארכת מעצרו של העורר, ציין בית משפט זה כי מדובר בתיק ייחודי בהיקפו, וכי קצב התקדמות ההליכים בתיק מעורר אי-נחת, בהתחשב בכך ששמיעת ההוכחות טרם החלה, אף אם הסיבות לכך מוצדקות (בין השאר בשל היקפו הגדול של התיק וההגבלות הנגזרות מכך על ניהולו לנוכח מגפת הקורונה). בהחלטה צוין כי יש בחלוף הזמן כדי להשפיע על נקודת האיזון. יחד עם זאת צוין, ביחס לעורר עצמו, כי ניכר שהמסוכנות הנשקפת ממנו היא גבוהה, וכי עובדות כתב האישום מלמדות לכאורה על מעורבותו המשמעותית בפעילות הנטענת ועל יכולתו להניע את חברי ארגון הפשיעה לעבור עבירות חמורות. עוד צוין, כי בשונה מחלק מהנאשמים האחרים, לעורר עבר פלילי מכביד עד מאוד שאותו הוא נושא כ"מטען חורג", וכי אין מקום להתערבות בקביעותיו של בית המשפט המחוזי באשר לחוסר הכנות בהצהרותיו לפיהן הוא מבקש לחזור למוטב. כל האמור, כך סיכם בית משפט זה, יחד עם המלצתו השלילית של שירות המבחן, מטים את נקודת האיזון לחובתו של העורר. על אף זאת, בשל הזמן הרב שחלף מאז נעצר, הורה בית משפט זה על עריכת תסקיר משלים בעניינו של העורר על מנת לבחון את האפשרות של מעצרו בפיקוח אלקטרוני, וזאת מבלי לנקוט עמדה ביחס לכך. בסיכומה של אותה החלטה אף צוין, ביחס לעורר ולנאשם נוסף, כי "המשוכה העומדת בפניהם גבוהה ביותר", וכי "לא מן הנמנע כי הדיון ב'חלופה' של מעצר באיזוק אלקטרוני גם בעת הזו לא יבשיל בעניינם ליציאה מכותלי הכלא" (שם, בפסקה 52).
10.
בהתאם להחלטה זו, ביום 18.2.2021 הוגש תסקיר משלים עדכני בעניינו של העורר, במסגרתו שב שירות המבחן על הערכתו לפיה קיים סיכון להישנות של התנהגות בעייתית ועוברת חוק מצדו. כמו כן, שירות המבחן התרשם כי המפקחים המוצעים –אשתו של העורר, אחותה וחברים (אשר לרובם לא הייתה היכרות עם העורר מן התקופה שקדמה למעצרו) יתקשו לזהות מצבי סיכון אפשריים, ובכללם כאלה שכרוכים בפגיעה חמורה באחרים מצדו, וכן יתקשו להשפיע על התנהלותו של העורר ולהציב לו גבולות. לכן, הערכת שירות המבחן הייתה שלא יהיה בפיקוח מטעם המפקחים המוצעים כדי לסייע בהפחתת המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו. לנוכח זאת, על אף קשיים רפואיים שצוינו וחרף התמשכות המעצר, שירות המבחן נמנע מלהמליץ על העברתו של העורר למעצר בפיקוח אלקטרוני.
11.
ביום 16.3.2021 הורה בית המשפט המחוזי על העברתו של העורר למעצר בפיקוח אלקטרוני, בכפוף לקבלת חוות דעת מאת היחידה לפיקוח אלקטרוני (מ"ת 27310-01-18 השופט הימן ). לאחר שחוות דעת זו הוגשה, הורה בית המשפט המחוזי על יישום ההחלטה האמורה, כך שהעורר יושם במעצר בפיקוח אלקטרוני ובפיקוח אנושי של שבעה מתוך שמונת המפקחים שהוצעו (למעט אשת העורר, שלה עבר פלילי), לאחר שהתרשם מהם בדיון שנערך בפניו. בית המשפט המחוזי ציין כי החלטתו ניתנה לאחר לבטים רבים, והטעם העיקרי העומד בבסיסה הוא משך הזמן שבו נתון העורר במעצר בעת שמשפטו טרם החל להישמע, הכל בהתאם להחלטתו של בית משפט זה מיום 28.1.2021 (כמפורט בפסקה 9 לעיל).
12.
המדינה הגישה ערר על ההחלטה האמורה, וזה התקבל בהחלטתו של בית משפט זה מיום 29.3.2021 (בש"פ 2086/21, השופט ע' גרוסקופף ). נקבע, כי בהתחשב במסוכנותו הגבוהה של העורר ועברו הפלילי העשיר, אין לשחררו לחלופה שאינה מאיינת את הסיכון הנשקף ממנו, חרף התמשכות המשפט. בית משפט זה הטעים כי לעורר אמנם לא מיוחסת חברות בארגון, אך בינו לבין הארגון התקיים שיתוף פעולה עברייני, וכי נתון זה בצירוף עברו הפלילי המכביד של העורר מלמדים על מעמדו העברייני העצמאי. לכן, נקבע כי בהיעדר חלופה הולמת העורר יישאר במעצר מאחורי סורג ובריח. בית משפט זה ציין כי אינו נוטע מסמרות ביחס לשאלה האם ניתן יהיה בשלב מאוחר יותר להורות על העברתו למעצר בפיקוח אלקטרוני, אך ציין כי בהתחשב בנתוניו הייחודיים של העורר, גם הימשכות ההליך אינה מאפשרת לשחררו לחלופה שאינה מאיינת את מסוכנותו וכי אין לשלול אפשרות שיהיה צורך להותירו במעצר מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים בעניינו.
13.
עשרה ימים בלבד לאחר שניתנה ההחלטה האמורה, הגיש העורר בקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר. בגדר הבקשה עתר העורר לשוב ולבחון את האפשרות למעצרו בפיקוח אלקטרוני, שיהיה מלווה בפיקוח של קרובי משפחה, חברים וכן מפקחים בשכר מטעם חברת אבטחה פרטית, כך שבכל עת הוא יהיה נתון לפיקוחם של שני מפקחים. בנוסף, כך נטען, ביתו יהיה "מרושת" מצלמות ואף ייערך רישום בכניסה וביציאה ממנו.
14.
ביום 18.5.2021 בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, בקבעו כי פרק הזמן הקצר ביותר שחלף מאז ההחלטה הקודמת בעניינו אינו משנה את נקודת האיזון לטובת מעצרו של העורר בפיקוח אלקטרוני. בית המשפט המחוזי הוסיף, כי מתכונת הפיקוח המוצעת, הכוללת מפקחים בשכר, אינה מסוגלת ליתן מענה הולם למסוכנות הגבוהה הנשקפת מן העורר, ולא תמנע את הפרת תנאי המעצר. בהקשר זה צוין, כי יש קושי ליתן אמון במפקחים המקבלים משכורתם מהעורר, וכי אין ערך ממשי לערבותם הכספית של אותם מפקחים, מאחר שחברת השמירה היא למעשה הערבה, ולא המפקחים עצמם.
הטענות בערר
15.
הערר שבפני מכוון כלפי החלטה זו של בית המשפט המחוזי. בעיקרו של דבר, העורר טוען כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שדחה את הבקשה על רקע פרק הזמן הקצר שעבר בין מתן החלטתו של בית משפט זה ועד להגשתה של הבקשה לעיון חוזר. העורר מציין כי בהחלטה שנתן בית משפט זה ביום 29.3.2021, לא צוין פרק זמן מסוים שרק לאחריו ניתן יהיה להגיש בקשה לעיון חוזר. כמו כן, העורר חוזר על טענותיו לפיהן מתכונת המעצר המוצעת מאיינת את הסיכון הנשקף ממנו, בין השאר בהתחשב בכך שעובה מערך הפיקוח המוצע, וכן בשים לב לכך שאף המפקחים מטעם חברת השמירה מיועדים לחתום על ערבויות עצמאיות. עוד מלין העורר על כך שבית המשפט המחוזי לא בחן בעצמו את המפקחים מטעם חברת השמירה על מנת לברר עמם את הסוגיות הנוגעות לערבותם האישית.
16.
הדיון בערר התקיים בפני ביום 25.5.2021. באת-כוחו של העורר הטעימה כי הבקשה לעיון חוזר הוגשה במתכונת שנועדה לתת מענה לקשיים שעלו ביחס למערך הפיקוח – והסבירה כי הוצע פיקוח מטעם חברה שמירה איכותית, שמאוישת על-ידי יוצאי יחידות מובחרות בצה"ל. כן צוין כי מוצע להדק את הפיקוח כך שבכל עת ישהו עם העורר אחד מן המפקחים שהוצעו, לצד מפקח בשכר. באת-כוחו של העורר ציינה כי קיימת נכונות להיענות לדרישות נוספות, במידת הצורך, וכי יש מקום להביא בחשבון את ההתמשכות המשמעותית של ההליך, וזאת, בין השאר, בשל כך שמדובר במשפט מרובה נאשמים ועדים. כן נטען כי חלק משותפיו של העורר לכתב האישום, המואשמים בעבירות דומות לעבירות בהן מואשם העורר, הועברו למעצר בפיקוח אלקטרוני.
17.
מנגד, המדינה טענה כי הבקשה לעיון חוזר הוגשה בטרם עת ומבלי שהעורר הצביע על שינוי נסיבות המצדיק זאת, כי המתכונת המוצעת של מפקחים בשכר מעוררת קשיים שונים, וכי חומרתו של כתב האישום, העבירות המיוחסות לעורר ועברו הפלילי המכביד מטים כולם את הכף שלא להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.
18.
בתום הדיון, ניתנה החלטה לפיה המדינה תתייחס להחלטות שהתקבלו בנוגע לנאשמים אחרים באותו כתב אישום, תוך התמקדות באלה שניתנה בעניינם החלטה על מעצר בפיקוח אלקטרוני או על חלופת מעצר.
19.
ביום 27.5.2021 המדינה הגישה את התייחסותה לעניינם של נאשמים אחרים שביחס אליהם הורה בית המשפט על מעצר בפיקוח אלקטרוני. בהודעתה טוענת המדינה כי ההשוואה שהוצעה על-ידי באת-כוחו של העורר אינה מסייעת לו. בהקשר זה, הודגשו הבחנות הנוגעות לשוני בין העורר לבין נאשמים ללא עבר פלילי או כאלו שהיו קטינים או בגיל 18 בלבד בעת ביצוע העבירות.
20.
בהמשך לכך, ביום 30.5.2021 הוגשה תגובת העורר להודעת המדינה, במסגרתה טוען העורר כי השוואה בינו לבין נאשמים נוספים בכתב האישום, שאליהם לא התייחסה המדינה בהודעתה, מחייבת לגזור מעניינם גזירה שווה ולהורות על העברתו למעצר בפיקוח אלקטרוני. באופן יותר ספציפי, נטען כי יש להשוות בין העורר לבין נאשמים 2, 18, 19 ו-20 לכתב האישום אשר הואשמו גם הם בעבירות חמורות, הדומות באופיין לעבירות שבהן הואשם העורר, והושמו במעצר בפיקוח אלקטרוני חרף עמדתו השלילית של שירות המבחן.
דיון והכרעה
21.
לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, ולא בלי התלבטות, אני סבורה כי דין הערר להידחות.
22.
אכן, בנסיבות העניין יש לתת משקל למשך הזמן הממושך בו מצוי העורר מאחורי סורג ובריח – שלוש שנים ושבעה חודשים – נתון שיש בו להשליך על נקודת האיזון לגבי המשך המעצר. עם זאת, הדברים נשקלו לפני כחודשיים, ביום 29.3.2021 על-ידי בית משפט זה (בש"פ 2086/21), ונקבע כי בהתחשב בנתוניו הייחודיים של העורר, הכוללים תסקיר שלילי ועבר פלילי מכביד ביותר, גם התמשכות המשפט אינה מצדיקה הסתפקות במעצר במתכונת של פיקוח אלקטרוני. בית משפט זה הבהיר כי יכול להיות ש"בשלב זה או אחר" ניתן יהיה להורות על העברתו של העורר למעצר בפיקוח אלקטרוני, אך לא ניתן להלום ששלב זה הגיע תוך עשרה ימים לאחר מתן ההחלטה האמורה. במובן זה צדק אפוא בית המשפט המחוזי בקבעו כי אין בפרק הזמן שחלף כדי לשנות את נקודת האיזון לטובת העברתו של העורר למעצר בפיקוח אלקטרוני. סעיף 52 לחוק המעצרים מורה כי עצור רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר "אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה". קשה לומר כי הבקשה לעיון חוזר שהונחה על שולחנו של בית המשפט המחוזי מקיימת את אחד מהתנאים החלופיים שמונה הסעיף, ולמעשה אף לא נטען כך בבקשה. במובן זה, ומבלי להידרש למאפייניו של הפיקוח שהוצע, המעורר כשלעצמו קשיים (ומבלי לגרוע ממעלותיהם של המפקחים שנשכרו), לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי המצדיק התערבות.
23.
איני שוללת את האפשרות שעם חלוף הזמן תנוע נקודת האיזון לעבר העברתו של העורר למעצר בפיקוח אלקטרוני. כאשר תוגש בקשה לעיון חוזר במועד מתאים, יהיה על בית המשפט המחוזי להידרש, בין השאר להשוואה בין העורר לנאשמים אחרים בפרשה, שחלקם הועברו למעצר בפיקוח אלקטרוני, תוך שקילת מכלול השיקולים הרלוונטיים ובהם מסוכנותו של העורר, עברו הפלילי המכביד, המלצת שירות המבחן ומסוגלותה של מתכונת הפיקוח שתוצע באותה עת לאיין את המסוכנות והחשש לשיבוש הליכים מצד העורר. מכל מקום, לעת הזו, ובחלוף חודשיים בלבד מאז ניתנה החלטתו האחרונה של בית משפט זה בסוגיית המעצר, לא מצאתי כי חל שינוי נסיבות או כי חלף זמן ניכר המצדיק את בחינתה של הבקשה מחדש.
24.
סוף דבר: הערר נדחה.
ניתנה
היום, כ"ג בסיון התשפ"א (3.6.2021).
ש ו פ ט ת