בש"פ 3515/19 מדינת ישראל נ. אבי דהן

לפנַי בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), החל מיום 6.6.2019 או עד למתן פסק דין בת"פ 13454-09-18 בבית משפט השלום בבאר שבע, לפי המוקדם.

1.

ביום 6.9.2018 הוגש לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד המשיב ושניים נוספים (להלן יקראו שלושתם: הנאשמים ) המייחס להם עבירות של ייצור והחזקת סמים מסוכנים. על פי הנטען בכתב האישום, הנאשמים שכרו יחדיו דירה בקריית גת מיום 25.5.2018, וסיכמו ביניהם לגדל בה סם מסוכן מסוג קנבוס בכמות מסחרית. ביום 27.8.2018, בעת שהגיעו שוטרים לדירה, הנאשמים החזיקו בדירה כ-100 שתילים של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של כ-29 ק"ג. בשל מעשים אלו הואשמו הנאשמים בייצור, הכנה והפקה של סמים לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים ), ובהחזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א) ו(ג) רישא לפקודת הסמים.

2.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה לבית משפט השלום בקשה להורות על מעצרם של הנאשמים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. ביום 26.9.2018 הסכים המשיב לקיומן של ראיות לכאורה נגדו ועילת מעצר, והסכים למעצרו עד תום ההליכים וכך אכן נעשה. בחלוף זמן מה, ביום 6.1.2019 הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר במסגרתה הציע חלופת מעצר. זו נבחנה על ידי שירות המבחן, אשר נמנע מלהמליץ על שחרורו לחלופה המוצעת, גם בפיקוח אלקטרוני, בשל עברו הפלילי ורמת הסיכון הגבוהה להישנות התנהגותו העבריינית בתחום הסמים. בדיון שהתקיים ביום 11.3.2019 ביקש המשיב מבית המשפט לבחון חלופת מעצר אחרת, אך בית המשפט דחה את הבקשה והורה על המשך מעצרו. יצוין כי שותפיו של המשיב שוחררו לחלופות מעצר, בהתאם לתסקירים חיובים שהתקבלו בעניינם מידי שירות המבחן.

3.

בהליך העיקרי נתבקשו דחיות רבות מצד באי-כוח המשיב והנאשמים האחרים בשל סיבות שונות, לרבות החלפת ייצוג המשיב, בקשות למיצוי המשא ומתן בין הצדדים ועוד. רק בדיון ביום 27.3.2019 ניתן מענה לכתב האישום ונקבעו חמישה מועדים לדיוני הוכחות, בימים 13.6.2019, 24.6.2019, 25.6.2019, 3.7.2019 ו-10.9.2019.

4.

לטענת המבקשת ניתן ללמוד על מסוכנותו הרבה של המשיב מהמתואר בכתב האישום ומעברו הפלילי הכולל הרשעות בגין עבירות סמים וריצוי מאסר בפועל. עוד ניתן ללמוד על הסיכון הגבוה להישנות התנהגותו העבריינית מתסקיר המעצר שהוגש לגביו. לטענת המבקשת עניינו של המשיב שונה משל האחרים, בהתבסס על התסקירים החיוביים שניתנו בעניינם ועל כך שאין בעברם הרשעות קודמות. באשר לקצב התקדמות ההליך, דחיות רבות התבקשו עד כה על ידי באי כוח הנאשמים בשל החלפת ייצוג, משא ומתן ואיסוף ולימוד חומרי חקירה. המבקשת אכן הודתה שבקשה זו איננה שגרתית, הואיל ומשפטו של המשיב מתנהל בבית משפט השלום, בו טרם החלה פרשת שמיעת הראיות. ברם, שירות המבחן לא המליץ על שחרור המשיב לחלופה, ובכל מקרה, נקבעו מועדים לשמיעת כל הראיות כולל עדויות ההגנה, כך שצפויה התקדמות משמעותית בתקופת המעצר המבוקשת. בהיעדר חלופה אפוא, אין מקום לשחרר את המשיב ויש להאריך את מעצרו.

5.

לטענת המשיב, ההליכים בתיק התארכו בגלל שני הנאשמים האחרים המואשמים יחד עמו. לשיטתו, קיים סיכוי סביר שייקבע שחלקו שלו בביצוע העבירות נופל מחלקם של שותפיו, בין היתר לאור העובדה שאחד משותפיו לקח על עצמו את האחריות לגידול הסמים. מעבר לכך, ברור שהתיק לא ייגמר גם אחרי הארכת המעצר המבוקשת, והוא יארך זמן ניכר. אכן, החלופה אשר הציג לא נמצאה ראויה על ידי שירות המבחן ובית משפט השלום, אך לטענתו, בכל זאת יש לשחררו לאותה חלופה, שלתפיסתו מהווה חלופה מתאימה.

6.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה ושמיעת הצדדים בדיון שהתקיים לפנַי, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הבקשה להורות על הארכת מעצרו של המשיב.

7.

בעת בחינת הארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים על בית המשפט לאזן

בין הפגיעה בזכות הנאשם לחירות, לבין האינטרס הציבורי של שלום הציבור ובטחונו, תוך שנלקחים בחשבון שיקולים שונים הנוגעים למעצר והתמשכות ההליך (בש"פ 419/18 מדינת ישראל נ' פלוני (25.1.2018)); בש"פ 6732/17 מדינת ישראל נ' ליבוביץ (7.11.2017)). בענייננו, ההליך מתקדם כשורה, ועיכובים, ככל שהיו, היו בעיקר בשל בקשותיהם של הנאשמים. כאמור, נקבעו 5 דיוני הוכחות שיתקיימו בזמן הקרוב, ולאור הסיכון הגבוה שמצא בית המשפט בשחרורו של המשיב לחלופה, בהתבסס על תסקיר שירות המבחן, נכון להורות על הארכת מעצרו.

על כן, מעצרו של המשיב מוארך בתשעים ימים החל מיום 6.6.2019 או עד למתן פסק דין בת"פ 13454-09-18 בבית משפט השלום בבאר שבע, לפי המוקדם.