החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 3526/01 רפי שרגא נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · מעצר לאדם לקוי נפשית וחלופת מעצרערר על החלטת בית המשפט המחוזי בהחלטה בדבר מעצר עד תום ההליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העורר, שנקבע לגביו כי אינו מסוגל לעמוד לדין בפרשה קודמת, הועמד לדין בעבירות איומים והטרדת עד. בית המשפט המחוזי ביטל החלטה על חלופת מעצר והורה על מעצר עד תום ההליכים. בית המשפט העליון קבע כי נדרשת בדיקה מחודשת של מצבו הנפשי, והחזיר את הדיון לבית משפט השלום להכרעה על בסיס חוות דעת עדכניות ותסקיר מעצר, כשהעורר נשאר במעצר בינתיים.

העובדות

לעורר הוגש כתב אישום המייחס עבירות של איומים והטרדת עד. בפרשה קודמת נקבע שאינו מסוגל לעמוד לדין, וההליכים נפסקו. בית משפט השלום הורה על מעצר בית מלא בבית הוריו, ובית המשפט המחוזי ביטל והורה על מעצר עד תום ההליכים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לבטל החלטת בית משפט השלום שהורתה על מעצר בית מוחלט מלא תחת חלופה ולהורות על מעצר עד תום ההליכים?
  2. 2.האם יש צורך בבדיקה מחודשת של מצבו הנפשי של העורר לצורך קביעת המשך ההליכים והאפשרות לחלופת מעצר?

הלכות

  1. 1

    כאשר חוות הדעת הפסיכיאטרית ודו"ח האבחון נערכו לפני כשנה, יש צורך בבדיקה מחודשת של מצבו של העורר לצורך החלטה בדבר המשך ההליכים ובדבר חלופה למעצר.

    ״הואיל ומסמכים אלה נערכו לפני כשנה סבורני שיש צורך בבדיקה מחודשת של המצב״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    עילת מעצר מתקיימת כאשר מעשיו של העורר מעידים על חשש לפגיעה במתלונן ואולי באחרים, אך יש לבחון את ההחלטה בכפוף למצבו הנפשי.

    ״מעשיו של העורר, בפרשה הקודמת ובפרשה הנוכחית, מעידים עליו שהוא עלול לפגוע במתלונן״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעצר עד תום ההליכים
  • מעצר בית
  • עילת מעצר
  • חוות דעת פסיכיאטרית
  • תסקיר מעצר
  • ערר
  • הטרדת עד
  • איומים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"פ

3526/01

בפני:

כבוד השופט י' טירקל

העורר

:

רפי

שרגא

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערר

על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

שניתנה

ביום 1.5.01 בב.ש. 92282/00

בת.פ.

4278/01 על ידי כבוד השופט א' טל

תאריך

הישיבה: כ"א באייר התשס"א (14.5.01)

בשם

העורר: עו"ד אורית חיון

בשם

המשיבה: עו"ד מאיה חדד

החלטה

1.על העורר הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בתל אביב - יפו המייחס לו עבירות של איומים ושל הטרדת עד, בכך שאמר למתלונן - שעל פי תלונתו גם הוגש נגד העורר, כשנה לפני כן, כתב אישום אחר - כי "יתפוס אותו לבד ויחסל אותו". ההליכים באותו עניין נפסקו אחרי שנקבע כי העורר אינו מסוגל לעמוד לדין. בית משפט השלום (כבוד השופטת מ' דיסקין), בהחלטתו מיום 30.4.01, ציווה לשחרר את העורר ל"מעצר בית מוחלט מלא תוך פיקוח יום יומי" בבית הוריו, בצירוף תנאים נוספים וערבויות כספיות. בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (כבוד השופט א' טל), בהחלטתו מיום 1.5.01, ביטל את ההחלטה והורה לעצור את העורר עד תום ההליכים.

העורר ערר על ההחלטה.

2.כפי שנטען בכתב האישום הקודם - שהדיון בו הופסק, כאמור - חבלו העורר ואחרים במתלונן בכך שהכו בראשו בפטישים. מעשיו של העורר, בפרשה הקודמת ובפרשה הנוכחית, מעידים עליו שהוא עלול לפגוע במתלונן, ואולי אף באנשים נוספים, ומכאן עילת מעצר. עם זאת, מראה חוות דעת פסיכיאטרית וכן מראה דו"ח אבחון פסיכו-דיאגנוסטי כי מדובר באדם לקוי בנפשו שספק אם יש לנקוט לגביו בהליכים הפליליים הרגילים. זאת היתה גם התרשמותי במהלך הדיון. הואיל ומסמכים אלה נערכו לפני כשנה סבורני שיש צורך בבדיקה מחודשת של המצב, הן לצורך החלטה בדבר המשך ההליכים והן לצורך החלטה בשאלה אם יש לנקוט לגבי העורר דרך של חלופה למעצר.

3.לפיכך אני מבטל את החלטותיהן של הערכאות הקודמות ומורה להחזיר את הדיון לבית משפט השלום בתל אביב - יפו על מנת שיחליט בשתי השאלות הנזכרות, על פי חוות דעת רפואיות מעודכנות ותסקיר מעצר של שירות המבחן שיוגשו לו. כפי שהתרשמתי ראוי שהדבר ייעשה בהקדם. עוד אני מורה כי בשלב זה וכפוף להחלטתו של בית משפט השלום יישאר העורר במעצר עד תום ההליכים.

ניתנה היום, כ"ג באייר תשס"א

(16.5.01)

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1כאשר חוות הדעת הפסיכיאטרית ודו"ח האבחון נערכו לפני כשנה, יש צורך בבדיקה מחודשת של מצבו של העורר לצורך החלטה בדבר המשך ההליכים ובדבר חלופה למעצר.
  2. 2עילת מעצר מתקיימת כאשר מעשיו של העורר מעידים על חשש לפגיעה במתלונן ואולי באחרים, אך יש לבחון את ההחלטה בכפוף למצבו הנפשי.