פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
353/10
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים
לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
ו' בשבט התש"ע
(21.1.10)
בשם המבקשת:
עו"ד זיו אריאלי
בשם המשיב:
עו"ד אברהם
מוסקוביץ
החלטה
בבקשה שבפני עותרת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים, מכוח הוראתו של סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.
בכתב-אישום שהוגש לבית-משפט השלום בנצרת, יוחסו למשיב עבירות של תקיפת בת-זוג, ותוארו בו שני מקרים בהם נהג המשיב באלימות כלפי אשתו. נטען כי המשיב הכה אותה, אחז בשערותיה וגרר אותה על הרצפה, הלם בה עם אגרופיו ואיים להרגה. אחד האירועים התרחש לנגד עיני ילדיו הקטינים של המשיב, ובמהלך האירוע השני גרם המשיב נזק למכשיר טלפון נייד השייך לאשתו. ואם בכך לא די, אירוע נוסף שתואר בכתב-האישום עוסק באיומים קשים שהשמיע המשיב כלפי אשתו בעודה שוהה במעון לנשים מוכות, במטרה להביאה לבטל תלונה שהגישה נגדו במשטרה.
עם הגשתו של כתב-האישום עתרה המבקשת לעצור את המשיב עד תום ההליכים, ובמהלך הדיונים בבקשה זו נעתר בית-המשפט לבקשת בא-כח המשיב והורה על הגשתו של תסקיר מעצר. שירות המבחן התרשם כי המשיב אימץ לעצמו דפוסי התנהגות תוקפניים, הוא מתקשה לשלוט בכעסיו ומגלה התנהגות אובססיבית כלפי אשתו. כן צוין, כי המשיב מתקשה להתמודד עם הדרישה לעמידה בגבולות, ואינו מגלה אמפטיה לחרדה אותה חוותה אשתו נוכח התנהגותו. בנסיבות אלה סבר שירות המבחן כי קיים סיכוי גבוה להישנות התנהגות אלימה, ובעקבות כך הודיע בא-כח המשיב כי הוא מסכים למעצר שולחו.
שמיעתן של הראיות החלה בחודש אלול התשס"ט (ספטמבר 2009), ועד כה לא סיימה התביעה להשמיע את כל עדיה. לדברי המשיבה, יידרשו לה שתי ישיבות נוספות לכך, ולצורך זה נקבעו שני מועדים, האחד ביום 28.1.10 והאחר בתאריך 7.2.10. התמונה המצטיירת היא אפוא, כי על אף שההליכים בעניינו של המשיב אינם מתנהלים בקצב רצוי, הם הגיעו לשלב מתקדם, וככל שההגנה תהיה ערוכה להציג את ראיותיה, ניתן יהיה לסיים את המשפט תוך פרק זמן סביר. אכן, נראה כי יש ממש בדבריו של הסנגור, כי על פניו אין מדובר בתיק שניהולו מורכב, אולם מנגד ניצב יומנם העמוס של הערכאות הדיוניות הנדרשות לחלק את זמנם בין התיקים הרבים המונחים לפתחם כעניין של יום ביומו. כך או כך, נוכח מעשיו של המשיב והאמור בתסקיר המעצר, נדמה כי לא ניתן לחלוק על כך שמהמשיב נשקפת סכנה. אם תוסיף לכך את עברו הפלילי, שוב אין מנוס מן המסקנה שלפחות בשלב זה תרופתו של המשיב במעצר בלבד.
בנסיבות אלו, וכדי לאפשר מעקב על התנהלות משפטו של המשיב, אני נעתר לבקשת המדינה בחלקה, ומורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-60 ימים או עד למתן פסק הדין בת"פ 10112-04-09 של בית משפט השלום בנצרת, הכל לפי המוקדם.
ניתנה היום, ו' בשבט התש"ע (21.1.10).
ש ו פ ט