בש"פ 3532/99 מדינת ישראל נ. יעקב אוחנה

המשיב נעצר עד תום ההליכים בכתב אישום שהוגש נגדו בבית המשפט המחוזי בחיפה בעבירות של ספסרות למעשי זנות, שידול למעשי זנות, כליאת שווא, מעשי סדום, אינוס ותקיפה. למקרא כתב האישום אדם באמת מזעזע. מסופר שם על נשים צעירות בעלות אזרחות זרה, שהוחזקו בניגוד לרצונן ושועבדו למעשי זנות, וגם מסופר על תקיפתן ועל התעללות בהן על ידי הנאשם עצמו. למקרא כתב האישום אין פלא, שהשופטת שדנה בבקשה למעצר עד תום ההליכים החליטה אמנם לעצור את המשיב עד תום ההליכים. החלטה זו ניתנה ב1.6.98-. כל זה אמור בהנחה, שהראיות לכאורה שהיו באמתחתה של התביעה הניבו בסיס מספיק לכתב אישום כפי שהוגש. חזקה על השופטת שדנה בתיק, שנחה דעתה לעובדה זו.

בינתיים חלפה שנה. בשנה הזאת אירעו כמה דברים, והתמונה אינה בהכרח זאת שהיתה לעיני השופטת שנתנה את ההחלטה בדבר המעצר עד תום ההליכים. שלוש המתלוננות הספיקו להעיד וגם לעזוב את הארץ. פרשת התביעה כמעט הסתיימה. במהלך המשפט התחלפה הסניגוריה, וכתוצאה מזה בוטלו מועדי דיון והיתה הארכת מעצר אחת בהסכמה. לאחר מכן היתה בקשה נוספת להארכת מעצר ל10- ימים בלבד, בקשה שגם היא היתה בהסכמה. כפי שהתרשמתי, אותה הארכה נתבקשה כאשר הסתמנה איזו הסכמה בין התביעה וההגנה, הסכמה שכנראה בסופו של דבר לא התממשה. מהסניגור אני מבין, שהוא עדיין חושב שהתיק הזה עתיד להסתיים בלי מיצוי שמיעת כל הראיות, אלא שהוא מתקשה ליצור קשר עם הפרקליטה המטפלת בתיק. מב"כ המדינה לא קיבלתי אישור למלוא הגירסא של הסניגור בקשר לסיכויים להסכמה ברוח זאת שהסניגור מדבר עליה, אך הוא מאשר שהענין יסתיים בלי צורך בשמיעת כל הראיות.

עו"ד קליין משוכנע, שבית המשפט כבר היום יודע, שהגירסא של כתב האישום לא הוכחה במלואה. אני מתעלם מן העניין הזה כרגע. אין לי דרך לבדוק אותו ולפי התוצאה שאני מגיע אליה גם אין לי צורך בכך.

בהנחה, שעבירות האינוס ומעשי הסדום לא הוכחו, עדיין מדובר בכתב אישום חמור מאד. ספסרות למעשי זנות היא כשלעצמה עבירה חמורה, אבל אינני דן את הנאשם על העבירות שעבר. השאלה שעלי לשאול את עצמי היא, האם קיימת מסוכנות במידה כזו, שאי-אפשר להסתפק בחלופת מעצר עד שיסתיים המשפט, וזאת בהתחשב בעובדה שהמועד שקבע המחוקק למעצר עד תום ההליכים פג, ואילו הארכת המעצר, שהיא עניין לשיקול דעת, לא צריכה להיות עניין שבשגרה.

למשפט הזה קבוע כרגע מועד אחד נוסף - ה24.6.99-. הכל מסכימים שהוא לא יסתיים בתאריך זה. ב"כ המדינה אינו טוען שקיים עדיין חשש של שיבוש הליכי משפט, אלא שלדעתו, גם העבירות המיוחסות למשיב, יחד עם עברו, שיש בו גם עבירות אלימות, מצדיקות את הקביעה שיש מסוכנות לציבור מן האיש הזה.

עיון בגליון ההרשעות הקודמות של המשיב אמנם מגלה, שיש לו שורה של עבירות אלימות, אולם פרט לאחרונה שבהן - מה18.7.94-, כל יתר העבירות הן מלפני שנים רבות.

נראה לי, שבאיזון כל השיקולים שצריך לקחת בחשבון, אין הצדקה בנסיבותיו של התיק הזה, לאחר שהמתלוננות כבר העידו ואינן בארץ, להמשיך את המעצר, מה גם שמועד סיומו של המשפט לא נראה לעין.

בהתחשב עם האמור אני דוחה את הבקשה ואני קובע, שהמשיב ישוחרר בערובה, בסכום של 75,000 ש"ח. הערבות תהיה שלו ושל צד ג', ו10,000- ש"ח מתוכה יופקדו במזומנים או בערבות בנקאית. תנאי נוסף הוא, שהמשיב ימצא במעצר בית מלא במשך הזמן שערבות הזו תקפה. הוא יוכל לצאת מביתו רק לאחת משתי מטרות, והן - הופעה בבית המשפט לצורך משפטו, והופעה במשרד עורך הדין על מנת להכין את המשפט. אני שומע שיש עוד משפט תלוי ועומד. גם הופעה לצורך המשפט הנותר לא תחשב להפרת תנאי הערבות. הכתובת כל זמן שחלה ערבות זאת תהיה אצל גב' לינדה אורגד מרח' חיננית 6 בחיפה. במקרה שהמשיב ירצה לשנות את הכתובת, יהיה עליו להודיע למשטרה. כמו כן, כשילך לעורך דינו, עליו להודיע למשטרה שהוא הולך לפגישה כזו, כדי שלא יתעוררו לאחר מכן ויכוחים.

עד שהמשיב ימציא את הערובה, הוא ישאר במעצר, וזאת עד תום ההליכים נגדו.