בש"פ 354/99 מחמוד רובעי נ. מדינת ישראל

בתאריך 22.12.98, בשעה 04:50, נלכד העורר בעכו על-ידי המשטרה, כאשר נסע במכונית שהועמדה לרשותו על-ידי ארוסתו, נהוגה על-ידי רמזי עודא. בתוך המכונית נתפסו אקדח שבבית בליעתו כדור ותת-מקלע עוזי טעון ודרוך שנגנב ממושב קידרון. בחקירתו הסביר העורר כי רמזי, שנהג כאמור במכוניתו של העורר עצמו, אסף אותו בדרך מקרה מספר דקות לפני שהמכונית נעצרה בידי המשטרה, כאשר היה בדרכו לביתו.

השניים הועמדו לדין בכתב-אישום אחד בבית-המשפט המחוזי בחיפה. רמזי, הסובל ממחלת נפש, נשלח להסתכלות פסיכיאטרית ואילו העורר נעצר עד תום הליכי המשפט.

בערר שבפניי טען סניגורו של העורר, כי בעצם נסיעתו במכונית שבה נמצאו כלי הנשק, אין כדי לבסס תשתית ראייתית המספקת למעצר. לחלופין טען כי מן הדין היה לשחרר את העורר בתנאי מעצר-בית.

יש לדחות טענות אלה.

כאמור, הנשק הוסע במכוניתו של העורר. סיפורו כי נאסף על-ידי רמזי בדרך מקרה, שעה שהלך לתומו לביתו, אינו מערער את משקלן הסגולי של הראיות, המצביעות כי הוא שהחזיק בכלי-הנשק. הנסיבות שבהן נלכדה המכונית, כשבתוכה כלי-נשק מוכנים לירי, מלמדות גם על מסוכנות שלא ניתן להסירה על-ידי חלופת מעצר. כאמור, העורר הכחיש כל קשר לנשק ובחומר הראיות אף לא מצוי הסבר סביר למטרת הנסיעה שבמהלכה נלכד - הסבר אשר לאורו ניתן היה אולי להשתכנע כי חלופת מעצר עשויה למנוע את הסיכון הטמון בעורר.