בש"פ 3547/22אלון נסימיאן נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתיק משטרה מספר 95500867593 מבית משפט השלום לתעבורה בירושלים לבית משפט השלום לתעבורה בתל אביב-יפו.

2.

המבקש טוען כי הוא מתגורר בחולון וכי יקשה עליו להגיע לבית המשפט לתעבורה בירושלים בשל המרחק הרב ממקום מגוריו, וכן בשל היותו מטופל בהוריו הקשישים. המבקש הודיע כי בכוונתו לכפור בעובדות כתב האישום.

3.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי את העבירה ביצע המבקש בעת שנהג ברכב באזור ירושלים, ולפיכך יש בכוחו להתנייד לירושלים. כן טענה כי מהמסמכים שצירף עולה כי הוא מטפל בהוריו באופן חלקי מספר פעמים בשבוע.

6.

דין הבקשה להידחות.

7.

על פי הכלל, כאשר נאשם מבקש את העברת הדיון בהליך נגדו, אך אין הוא מודה בעובדות כתב האישום, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשתו. הטעם לכך נעוץ בצורך בשמיעת ראיות, לרבות הגעת עדי תביעה, בהם גורמי אכיפה, לבית המשפט אליו הועבר הדיון. לפיכך, העברת הדיון במקום בו כופר הנאשם בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (בש"פ 4344/12 טאובליב נ' מדינת ישראל (8.7.2012); בש"פ 507/18 מילר נ' מדינת ישראל (5.3.2018); בש"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל (12.9.2018)).

8.

בנסיבות ענייננו, ומבלי להקל ראש במצבו המשפחתי של המבקש, אין מדובר במקרה חריג ויוצא דופן המצדיק סטייה מכללי הסמכות המקומית הרגילים. גם המרחק בין בתי המשפט אינו מצדיק, בנסיבות ענייננו, את העברת הדיון.