בש"פ 3568/03 מדינת ישראל נ. יוסף מלכה

שמעתי בפירוט רב את טענות באי-כוח הצדדים; את טענות הסניגורים, לפיהן אין לדעת שמא יש בחומר שלא נמסר חומר שהוא רלוונטי לאישום, ואת טענות התביעה כי החומר שלא נמסר אינו כולל שיחות של הנאשמים. כמו כן הבאתי בחשבון את טענות התביעה כי חומר זה כולל שיחות של צד ג' בעניינים שאינם משמשים נושא לאישום, בהיותן שיחות פרטיות. בתום הדיון הסכימה התביעה על פי הצעת בית המשפט, כי רפ"ק וישניה שהיה ממונה על ההאזנות יתן תצהיר ובו יאמת את האמור במכתבו. על פי ההצעה, תצהיר כאמור, צריך להניח את דעת הסניגורים כי הממונה על האזנות הסתר בפרשה זו, עשה כל שניתן כדי לאתר את חומר החקירה שבהאזנות במלואו, וכי על פי שיפוטו המקצועי אין בנמצא חומר נוסף הנוגע לאישום. ההימנעות מלמסור את החומר שטרם נמסר, גם כאשר מדובר בחומר שאינו רלוונטי ככל שהדבר נראה, מבוססת על כך שמדובר בהאזנות בהן המשוחחים היו צדדים שלישיים, ומסירת תוכנן של השיחות פוגעת בפרטיותם ובסוד שיחם.

התצהיר המבוקש יימסר עוד היום לידי הסניגורים.

רשמתי לפניי כי עורכי הדין גולן ואוחיון מודיעים כי בכל הנוגע לשיחות החסויות על פי דין ששוחחו מרשיהם עם אחרים, הם מוותרים בשמם על החסיון ומבקשים להגיע עם התביעה להסדר בכל הנוגע לאופן מסירתן עקב הויתור האמור.