בש"פ 357/98 מדינת ישראל נ. רפאל בוטביגה

ערר המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מהבוקר, לפיה נדחתה בקשתה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום בירור משפטו ובית המשפט הורה לשחרר את המשיב בערובה ובתנאים מגבילים. בעקבות מתן ההחלטה ביקש בא-כוח המדינה לעכב את השחרור ב 48 שעות כדי לאפשר הגשת ערר לבית המשפט העליון. הסניגור התנגד לעיכוב כלשהו והשופטת המלומדת החליטה לעכב את ביצוע ההחלטה עד השעה 16:00. יצוין כי היום יום שישי, ולנוכח סירובו של בית המשפט המחוזי לנהוג על פי המקובל ולעכב את השחרור ב48- שעות, נאלצתי לקיים את הדיון בערר כשעתיים לפני כניסת השבת. אני, בכל הכבוד, סבור כי עמדתו של בית המשפט המחוזי אינה מתיישבת עם פרשתו של האישום.

המעשה לגופו: פלוני, שהיה בדרכו מבוליביה לישראל, חנה חניית ביניים בפרנקפורט. המשטרה שם, שבדקה את חפציו, חשדה שהאיש מוביל סמים. מידע מוקדם שהועבר על ידה למשטרת ישראל הביא למעצרו של האיש עם נחיתתו בישראל. ברשות החשוד נתפסו פסלים קטנים אחדים ומסגרות לתמונות. הוא הודה בחקירתו כי יצא לבוליביה בעקבות קשר שקשר עם המשיב שמטרתו לייבא סם מסוג קוקאין מבוליביה לישראל. הוא הפליל את המשיב כמי שהיה היוזם של העיסקה, בעוד שהוא פעל כבלדר בשליחותו.

על פי גרסתו קיבל מן המשיב כ1,600- דולר למימון נסיעתו לחוץ לארץ. על פי התכנון המשותף פגש במשיב בסנטה קרוז, שם רכש המשיב תמורת כ30,000- דולר סם מסוג קוקאין יצוק בתוך חמישה פסלים ובמסגרות של תמונות. על פי הוראת המשיב נטל לרשותו את הפסלים ואת המסגרות ושב לישראל. הוא שיתף פעולה עם המשטרה בכך שעם שובו של המשיב לישראל, ימים אחדים אחריו, מסר לידי המשיב בדירתו בחולון, תחת עינה הפקוחה של המשטרה, פסלי ומסגרות דמה שהוכנו על ידי המשטרה מראש ושהכילו כמות קטנה של קוקאין. החקירה העלתה כי החומר שנוצק לתוך הפסלים והמסגרות שהובאו מבוליביה מכיל קוקאין, ואול ם בשל שיטת היציקה של התערובת לא ניתן היה לקבוע את משקל התערובת ואת אחוז הסם שהיא מכילה. הבלדר סיפר למשטרה כי יבוא הסם בשיטה זו על ידי המשיב הביא בחשבון את הצורך להזמין לישראל, מבוליביה, איש מעבדה היודע את מלאכת ההפרדה של תערובת כזאת. לדבריו, עמד המשיב להשתמש בשירותיו של איש מעבדה כזה.

בכתב האישום שהוגש נגד המשיב נאמר, כי הוא רכש בבוליביה תמורת סכום של כ30,000- דולר סם קוקאין במשקל כולל של 11 ק"ג ברוטו. שוב אין חולקין, שנתון זה אינו משקף את משקל הסם, ואף לא את משקל התערובת, אלא את משקלם של הפסלים והמסגרות המכילים את התערובת היצוקה. על רקע זה טען הסניגור המלומד, בפני בית משפט קמא, כי בהיעדר ראיה מספקת בדבר משקלו של הסם המיובא לוקה התשתית הראייתית בחסר ולפיכך אין בסיס למעצר עד תום ההליכים. השופטת המלומדת קיבלה טענה זו. היא סברה כי טרם הגיעה השעה לבקש את מעצרו של המשיב, שכן לעת הזאת עדיין אין עילה למעצר עד תום ההליכים.

אני סבור שבקביעתה האמורה נתפסה השופטת המלומדת לטעות. להקמת העילה למעצר עד תום ההליכים בנסיבות כאלה די להיווכח שיובא סם בכמות ממשית. על כמות הסם רשאי בית המשפט ללמוד גם מן הנסיבות, ולא רק מנתוני המשקל המדוייקים. בנסיבותיו של מקרה זה יש משום ראיה מספקת לכאורה, שהפסלים והמסגרות, שמשקלם על תכולתם הוא כ11- ק"ג, מכילים סם בכמות ניכרת מאוד. הדעת אינה סובלת הנחות, לפיהן יצא המשיב לבוליביה ומימן את הוצאות נסיעתו של בלדר על מנת לרכוש במחיר של כ30,000- דולר כמות מיזערית של סם לצריכה עצמית, כפי שמציע לי הסניגור להניח. הדעת אף אינה סובלת שלשם השגת כמות מיזערית של סם לצריכה עצמית ירכוש אדם בארץ רחוקה תערובת יצוקה מסוג בלתי מוכר, שכדי להפיק ממנה את הדרוש לו יידרש להזמנת מומחה מאותה ארץ רחוקה לישראל. באת-כוח המדינה הסבירה, כי בשל חדשנות התחבולה טרם עלה בידי מז"פ לאתר את השיטה להפרדת התערובת. עם זאת ציינה, וכך גם ניתן להתרשם מתצלומי המוצגים, כי הפסלים אינם מהווים אלא מעטפת דקה לכמות גדולה של תערובת. משמע שהעיקר ביבוא זה הוא התערובת.

משנקבע כי בידי המאשימה יש ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום (שהעיקריות שבהן יבוא סם מסוכן והחזקת סם שלא לצריכה עצמית) קמה נגד המשיב חזקה כי שחרורו ממעצר עלול לסכן את ביטחון הציבור. לנוכח מהות העבירות המיוחסות לו, התכנון והתחכום הכרוכים בביצוען, והסכנה הנובעת מהפצתם של סמים קשים מסוג זה, מן הדין להורות על מעצרו של המשיב, ואין להסתפק בחלופה, באשר שום חלופה לא תוכל להשיג את מטרות המעצר.

הערר מתקבל, החלטת בית המשפט המחוזי מתבטלת וניתן בזה צו למעצרו של המשיב עד לתום בירור משפטו.