בש"פ 3574/17 קונסטנס סמואל נ. מדינת ישראל

1.זוהי בקשת רשות לערור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 27.4.2017 (עמ"י 44823-04-17, השופט א' הימן ). בית המשפט המחוזי דחה ערר שהגישה המבקשת על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 26.4.2017 (מ"י 41761-04-17, השופט ר' פרי ) להאריך את מעצרה עד ליום 1.5.2017.

2.בתמצית יש לומר כי עניינה של הבקשה שבפני הוא מעצרה של המבקשת על רקע חשדות לפגיעה בפעוטה בת מספר חודשים ששהתה בגן הילדים אשר בו היא עובדת. המבקשת חשודה בעבירות של תקיפת קטין וגרימת חבלה על-ידי אחראי. הפעוטה פונתה מן הגן בחוסר הכרה כשהיא מורדמת ומונשמת.

3.ביום 26.4.2017 הורה בית משפט השלום על מעצרה של המבקשת עד ליום 1.5.2017 בשעה 10:00. בית משפט השלום קבע כי קיים חשד סביר לעבירות המיוחסות למבקשת, וכן קבע כי חלק מפעולות החקירה מצריכות את השארתה של המבקשת במעצר.

4.ביום 27.4.2017 דחה בית המשפט המחוזי ערר שהגישה המבקשת, בקבעו כי לא נפלה טעות בהחלטתו של בית משפט השלום.

5.הבקשה שבפני מכוונת נגד החלטתו של בית המשפט המחוזי. בעיקרו של דבר, נטען בבקשה כי מעצרה של המבקשת לפרק זמן של ששה ימים אינו מוצדק בהתחשב בפעולות החקירה הנדרשות ובנסיבותיה האישיות כאם לילדים קטנים. בהקשר זה, נטען כי פעולות החקירה יכולות להתבצע גם כאשר המבקשת נמצאת במעצר בית, וכי ניתן לאיין את מסוכנותה הלכאורית על-ידי הגבלת עיסוקה לתקופת החקירה. כמו כן, המבקשת טוענת כי התמקדות החקירה בה עולה כדי הפליה בינה לבין ההורים, שלדבריה הביאו את הפעוטה חולה לגן ולא טיפלו בה כדבעי.

6.לאחר שבחנתי את הדברים לא מצאתי הצדקה להענקת רשות לערור במקרה זה, וזאת אף מבלי להידרש לתגובת המדינה. כידוע, דיון בגלגול שלישי בהחלטה על מעצרים תיעשה רק כאשר מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או כאשר מתקיימות נסיבות פרטניות וחריגות המצדיקות זאת (ראו למשל: בש"פ 3439/17 לוי נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (25.4.2017)). הבקשה הנוכחית אינה מעוררת היבטים עקרוניים, ואף אינה כרוכה בעיוות דין. הן בית משפט השלום והן בית המשפט המחוזי בחנו את עובדות המקרה וביססו עליהן את ההחלטות שנתנו. הגבלת החירות הכרוכה במעצר מאחורי סורג ובריח אינה מצדיקה, כשלעצמה, הענקת רשות לערור ב"גלגול שלישי".

7.סוף דבר: הבקשה נדחית.