בש"פ 3577/17מדינת ישראל נ. מתן שמעון

(לגבי המשיבים 1 ו-4 בלבד)

1.בפני בקשה להארכת מעצרם של המשיבים 1 ו-4 לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) החל מיום 7.5.2017 בתשעים ימים או עד למתן פסק דין בתפ"ח 16579-08-16 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.

עיקרי העובדות וההליכים עד כה

2.ביום 7.8.2016 הוגש נגד המשיבים 1 ו-4 (להלן ביחד: המשיבים ) כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בגין מעורבותם בפרשה מורכבת שעניינה עבירות אלימות חמורות שביצעו לכאורה במסגרת פעילותם בארגון "לה פמיליה". בקצרה יובהר כי ההחלטה להקים את הארגון התקבלה על-ידי אוהדים מסוימים של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים.

3.חקירת המשטרה בעניין פעילותו של המועדון הובילה להגשתם של ארבעה כתבי אישום כנגד 21 נאשמים. המשיבים שבפני הם שניים מתוך תשעה נאשמים בגדרו של אחד מאותם כתבי אישום. היריעה תקצר מלפרט את כלל המעשים המיוחסים לנאשמים בפרשה בכלל ולמשיבים בפרט. די בכך שאציין כי בכתב האישום נכללו תשעה אישומים. למשיב 1 מיוחסים שלושה מן האישומים (הראשון, הרביעי והחמישי), שכוללים את העבירות הבאות: קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין (ריבוי עבירות), התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין; שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין; סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(3) לחוק העונשין (כנוסחו בעת ביצוע העבירה); וחבלה במזיד לפי סעיף 413ה לחוק העונשין . למשיב 4 מיוחסים שניים מן האישומים (הראשון והשלישי), שכוללים את העבירות הבאות: קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין (שתי עבירות); חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין; ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין; ותקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 380 ו-382(א) לחוק העונשין .

4.עיקרי הדברים המפורטים באישומים האמורים יובאו כאן בקצרה. על-פי המתואר באישום הראשון, המכונה "פרשת פלורנטין", המשיבים ארבו לאוהדי קבוצת "הפועל" תל אביב (להלן: הפועל ) יחד עם נאשמים נוספים בסמוך לאצטדיון בלומפילד כשהם רעולי פנים, לבושים בבגדים כהים ומצוידים באלות בייסבול, מקלות עץ, סכינים, בקבוקי זכוכית ומברגים. כשקבוצה של אוהדי הפועל עברה בסמוך אליהם, תקפו אותם הנאשמים בכלי התקיפה שנמנו לעיל וכן באגרופים ובעיטות, ורק לאחר שהבינו שכוחות המשטרה הוזעקו למקום ברחו משם בריצה. על-פי המתואר באישום השלישי, המכונה "רידינג", ארב המשיב 4 יחד עם נאשמים נוספים לאוהדי הפועל בסמוך לחניון רידינג בתל אביב כשהם נושאים אלות בייסבול, בקבוקי זכוכית, מקלות עץ, צינורות ואבנים. כשהבחינו בקבוצה של אוהדי הפועל צעקו הנאשמים מילות גנאי והשליכו לעברם בקבוקי זכוכית. בתגובה, אוהדי הפועל ברחו מהמקום, למעט אחד מהם שהיה פצוע ברגלו. בהמשך לכך, הנאשמים הפילו אותו ארצה ותקפו אותו באכזריות באמצעות כלי התקיפה שנמנו לעיל כשהם מסבים לו חבלות בפניו, בידיו וברגליו. כמו כן, הנאשמים נטלו את הכסף שהיה בכיסו. על-פי המתואר באישום הרביעי, המכונה "כדורגל חופים 1", ביום 26.6.2015 ניגש המשיב 1 לקבוצה של אוהדי קבוצת "מכבי" חיפה (להלן: מכבי ) ומשך מידיו של אחד מהם שקית ובה חולצות של הקבוצה. האוהד התנגד, ובתגובה המשיב 1 יחד עם שני נאשמים נוספים התנפלו עליו ועל אוהדים נוספים של מכבי ותקפו אותם באגרופים ובעיטות. לבסוף, כשהבחינו בכוחות המשטרה שהגיעו למקום, נמלטו הנאשמים מהמקום עם החולצות. על-פי המתואר באישום החמישי, המכונה "כדורגל חופים 2", ביום 3.7.2015 ארב המשיב 1 יחד עם שלושה נאשמים נוספים בחניון של חוף פולג בנתניה לאוהדים של מכבי, וכשהבחינו בכלי רכב ששייך להם השליכו לעברו בקבוקי זכוכית ואבנים וגרמו לו לנזק. בהמשך לכך, הנאשמים השליכו בקבוקים, אבנים ומקלות לעבר רכב נוסע נוסף משום שסברו בטעות כי נמצאים בו אוהדים של מכבי.

5.בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. להלן אתאר בקצרה את ההשתלשלות הדיונית הרלוונטית לכל אחד מהם.

מעצרו של המשיב 1

6.ביום 1.12.2016 קבע בית המשפט המחוזי כי קיימות ראיות לכאורה למעורבותו של המשיב 1 באירועים שעליהם נסבים האישומים הראשון, הרביעי והחמישי, וכן כי קמה בעניינו חזקת מסוכנות סטטוטורית מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק המעצרים. בהמשך לכך, הורה בית המשפט המחוזי על הכנת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב 1 "מבלי לעורר כל ציפיות".

7.ביום 9.1.2017 הוגש תסקיר מעצר בעניינו של המשיב 1. שירות המבחן לא המליץ על שחרורו של המשיב 1 לחלופת מעצר, בציינו, בין היתר, כי קיימת "רמת סיכון גבוהה מאוד" להמשך התנהגות אלימה כך שלא ניתן לצמצם את המסוכנות הנשקפת ממנו. באשר למפקחים שהוצעו – הוריו ובת זוגו של המשיב 1 – ציין שירות המבחן כי אין ביכולתם להשפיע על התנהגותו לאורך זמן ולהציב בפניו גבולות כך שתפחת המסוכנות הנשקפת מהתנהגותו.

8.ביום 23.2.2017, לאחר שבחן את האמור בתסקיר, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב 1 עד תום ההליכים נגדו. בית המשפט המחוזי נדרש בהחלטתו למסוכנות הנשקפת מהמשיב 1, שהוגדר על-ידו "דמות מרכזית ומובילה" באישומים שבהם היה מעורב, לעברו הפלילי ולתוכנו השלילי של התסקיר. כמו כן, נקבע כי עניינו של המשיב 1 שונה מעניינם של נאשמים נוספים בפרשה אשר נתונים במעצר בפיקוח אלקטרוני בשים לב למאפיינים האמורים.

מעצרו של המשיב 4

9.ביום 9.12.2016 קבע בית המשפט המחוזי כי קיימות ראיות לכאורה למעורבותו של המשיב 4 באירועים שעליהם נסבים האישומים הראשון והשלישי, וכי גם בעניינו קמה חזקת מסוכנות סטטוטורית מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק המעצרים. לבסוף, הורה בית המשפט המחוזי על הכנת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב 4, וזאת כדי לבחון האם ניתן להשיג את תכלית המעצר תוך שימוש באמצעי שפגיעתו פחותה.

10.ביום 27.12.2016 הוגש תסקיר המעצר בעניינו של המשיב 4. שירות המבחן סבר כי אין להורות על שחרורו של המשיב 4 לחלופת מעצר בשל הסיכוי הגבוה להישנות ביצוען של עבירות אלימות מצדו, וכן בהתחשב בעובדה שהמפקחים שהוצעו על-ידו לא נמצאו מתאימים לתפקיד הפיקוח. תסקיר משלים שהוגש ביום 16.1.2017 דחה אף את האפשרות לשחרר את המשיב 4 למעצר בפיקוח אלקטרוני.

11.ביום 6.3.2017 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב 4 עד תום ההליכים נגדו בהתחשב בחלקו הלכאורי באישומים המיוחסים לו, בעברו הפלילי ובהמלצה השלילית של שירות המבחן. כמו כן, נקבע כי עניינו של המשיב 4 שונה מעניינם של נאשמים אחרים בפרשה, בין היתר בשים לב להמלצתו של שירות המבחן.

12.ערר שהוגש על החלטה זו נדחה על-ידי בית משפט זה ביום 25.4.2017 (בש"פ 2975/17, השופט י' עמית ).

התנהלות המשפט עד כה והיבטים נוספים

13.להשלמת התמונה יצוין כי הגם שכבר ביום 15.8.2016 התקיים דיון הקראה, המענה לכתב האישום נדחה מספר פעמים, בין השאר בשל מחלוקות הנוגעות להעברת חומרי החקירה. עוד יצוין כי לחודשים הקרובים נקבעו חמישה מועדי הוכחות.

14.בעת הזו מרבית הנאשמים בפרשה (לרבות אלה שעניינם נדון בהליכים אחרים) אינם עצורים עוד מאחורי סורג ובריח. למעשה, כפי שציינה באת-כוח המדינה, רק ארבעה מן הנאשמים עצורים כעת במתכונת זו – שני המשיבים שבפני, וכן שני המשיבים האחרים שבעניינם הוגשה הבקשה הנוכחית ובינתיים הסכימו להארכת מעצרם.

הבקשה שבפני

15.המדינה טוענת כי יש להאריך את מעצרם של המשיבים בשים לב למסוכנות העולה מן המעשים המיוחסים להם, לעברם הפלילי, ולכך שנקבע כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית בעניינם. המדינה אף מצביעה על כך שתסקירי המעצר בעניינם היו שליליים. כמו כן, המדינה עומדת על כך שאין לומר שמאז ניתנה ההחלטה על המעצר השתנתה נקודת האיזון בעניינם של המשיבים בהתחשב בתוכנם של התסקירים ובחומרתו של כתב האישום.

16.באשר להתנהלות המשפט הצביעה באת-כוח המדינה על כך ששלב ההוכחות צפוי להתחיל בחודש יוני הקרוב. לצד זאת, היא ציינה כי אכן לא הייתה התקדמות של ממש במשפט. אגב כך היא ציינה כי קיימת מחלוקת בין המשיבים למדינה בשאלות הנוגעות לגילוי חומרי חקירה, וכי בעניין זה נקבע דיון בפני מותב של שלושה בבית משפט זה, גם כן בחודש יוני. כמו כן, צוין כי התמשכות ההליכים לא רובצת לפתחה של המדינה בלבד.

17.המשיבים מתנגדים לבקשות בעניינם. חלק מטענותיהם של המשיבים משותפות, ובנוסף לכך, כל אחד מהם מטעים טענות הנוגעות לעניינו ולנסיבותיו.

18.ככלל, שני המשיבים טוענים כי בעת הזו יש לתת משקל לכך שמרבית הנאשמים בפרשה אינם נמצאים עוד מאחורי סורג ובריח אלא עצורים בפיקוח אלקטרוני או מצויים בחלופת מעצר. עוד נטען בהקשר זה כי דווקא נאשם 1 בכתב האישום, שעל-פי הנטען הוא ממקימי ארגון "לה פמיליה" וממנהיגיו, אינו שוהה עוד במעצר מאחורי סורג ובריח אלא במעצר בפיקוח אלקטרוני. בהמשך לכך, באי-כוח המשיבים מצביעים על כך שבעניינו של המשיב 2 יש למעשה החלטת שחרור לחלופת מעצר (אם כי הדבר טרם הסתייע בשל אי-עמידה בתנאי השחרור), וכי עניינו של המשיב 3 שונה בתכלית מעניינם של המשיבים, שכן מיוחסת לו עבירה של ניסיון לרצח. כמו כן, שני המשיבים מצביעים על כך שההליכים צפויים להתמשך עוד זמן רב, בין היתר, לנוכח מחלוקת לגבי חומרי החקירה ולנוכח ריבוי הנאשמים והעדים בפרשה. המשיבים מוסיפים ומצביעים על העובדה שהעבירות המיוחסות להם בוצעו לפני כשנתיים וכי יש מקום לקביעה כי חלה הפחתה במסוכנות הנשקפת מהם. בהקשר זה, מצביע בא-כוחו של המשיב 1 על כך שמרשו התחתן ואף נולדה לו ילדה, מצביע על היבטים המלמדים כי המעשים המיוחסים למרשו אינם בדרגת החומרה הגבוהה ביותר, וכן מפנה להחלטתה החיובית של ועדת השחרורים בעניינו לגבי אירוע נוסף (החלטה מאוחרת למועד הנטען של ביצוע העבירות במקרה הנוכחי). באת-כוחו של המשיב 4 מצביעה על כך שהעבירות המיוחסות לו נמצאות בדרגת מסוכנות פחותה בהשוואה לעצורים האחרים, וכן מציינת כי בזמן שחלף, במסגרת הליך אחר, הוא נרתם להליך טיפולי וביצע עבודות שירות.

19.בתשובתה טוענת המדינה כי המסוכנות העולה מכתבי האישום ומתסקירי המעצר היא ברורה, וכן כי לא חל שינוי נסיבות בעניינם של המשיבים המצדיק שינוי מהחלטות המעצר בעניינם. עוד נטען כי ההבחנות בין הנאשמים השונים מבוססות על בדיקה פרטנית של נסיבותיו של כל אחד מהם, כמתואר לעיל, וכי העניין אף נבדק על-ידי אותו שופט (השופט ש' יניב ).

דיון והכרעה

20.לאחר ששקלתי את הדברים אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל, אך זאת בכפוף להזמנת תסקירי מעצר עדכניים בעניינם של המשיבים, כמפורט להלן.

21.אקדים ואומר כי העבירות המיוחסות למשיבים הן חמורות ביותר ומעוררות דאגה. זוהי נקודת המוצא לדיון, כשם שמשמשת לו כנקודת מוצא קביעתו של בית המשפט המחוזי כי קיימות בעניינם ראיות לכאורה.

22.בנסיבות העניין זוהי בקשה להארכת מעצר ראשונה בעניינם של המשיבים, ובהתחשב בחומרת העבירות ובמסוכנות העולה מהן, כמתואר לעיל, עמדתי היא – ביסודו של דבר – שיש מקום להיעתר לבקשה. אין צריך לומר כי הטענות הנוגעות לגילוי חומרי החקירה אינן בפני ואין בהן כדי להשליך על הדיון הנוכחי.

23.לצד זאת, ומבלי לגרוע מצדקת ההבחנות והבדיקה הדקדקנית של נסיבותיו של כל נאשם על-ידי בית המשפט המחוזי – דומה שהתמונה הכוללת של מעצרם של מרבית הנאשמים במתכונת של פיקוח אלקטרוני או שחרור לחלופות מעצר, גם כאלה שאינם נמצאים לכאורה בדרגת מעורבות ומסוכנות פחותה מזו של המשיבים – היא נתון רב משקל מן ההיבט של עקרון השוויון בין נאשמים המצויים בהליכי מעצר (ראו והשוו למשל: בש"פ 7148/12 כנאנה נ' מדינת ישראל , פסקאות 11-10 (14.10.2012); בש"פ 4212/16 לוי נ' מדינת ישראל , פסקה 22 ( 30.6.2016 )). אני סבורה שיש בכך כדי להטות את הכף לעבר התניית הארכתם של המעצרים בהזמנת תסקירים עדכניים, אף אם עניינם של המשיבים נבחן במסגרת תסקירים לפני חודשים ספורים. לא למותר לציין כי אף השופט עמית , בדחותו של עררו של המשיב 4 בהחלטה המצוינת לעיל, ציין כי עניינו יוכל לחזור ולהיבחן בשלב של דיון בהארכת מעצר (פסקה 6 להחלטה).

24.חשוב לציין כי אין בעיקרון השוויון בין נאשמים כדי לגרוע מן המשקל הרב שיש לייחס להגנה על הציבור נוכח המסוכנות העולה מן המשיבים (ראו למשל: בש"פ 8623/10

סאלם נ' מדינת ישראל , פסקאות 7-6 (5.12.2010); בש"פ 4684/15 פלאח נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (22.7.2015) ). יתר על כן, ההתחשבות במצבם של הנאשמים האחרים אינה משקפת עמדה המשווה ביניהם לכל דבר ועניין. עם זאת, אני סבורה כי בשלב זה, ההשוואה לעניינם של הנאשמים האחרים מצדיקה הזמנת תסקירים עדכניים, ועל-פיהם יהיה ניתן לבחון את המתכונת הראויה להמשך מעצרם של המשיבים, וזאת מבלי לקבוע כל מסמרות באשר להכרעה לגוף הדברים.

25.לנוכח כל האמור לעיל, אני מורה על הכנת תסקירי מעצר עדכניים בעניינם של המשיבים שבפני. התסקירים יוגשו לבית המשפט המחוזי עד ליום 8.6.2017 והוא ידון בהם, כחכמתו.

26.סוף דבר: אני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים 1 ו-4 בתשעים ימים החל מיום 7.5.2017 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 16579-08-16 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם, בכפוף לאמור בפסקה 25 לעיל.