פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
359/16
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
העוררת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
שאקר (איסמעיל) אבו גאנם
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי
מרכז-לוד במ"ת 24012-12-14 מיום 12.1.2016 שניתנה על-ידי השופטת ד'
מרשק-מרום
בשם העוררת:
עו"ד הילה גורני
בשם המשיב:
עו"ד משה שרמן
החלטה
1.
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד הורה על מעצרו של המשיב באיזוק אלקטרוני, בִּגְדֵרה, בפיקוחם של שלושה, כנגד התחייבויות וערבויות כספיות, ובתנאים נוספים.
2.
לא ברגיל מוּשׂם מי שמואשם ברצח, כמשיב דנן, בפיקוח אלקטרוני ולא במעצר מאחורי סורג ובריח. היה זה בהסכמתה העקרונית של העוררת, בעקבות הערות בית המשפט, על רקע שמיעת הראיות בתיק. ברם – טוענת העוררת, כי המפקחים שנקבעו אינם מסוגלים למלאכת הפיקוח.
3.
פרשת הרצח הנדונה בכתב האישום היא מורכבת וקשה. ההליכים המשפטיים הולכים ונמשכים למן יום 11.12.2014, שאז הוגש כתב אישום נגד ששה, בכללם המשיב. פעם ופעמיים תוקן כתב האישום על דרך הוספת נאשם נוסף ותיקון עובדות. שוב ושוב הוארך מעצרו של המשיב, וכן גם מעצרם של הנאשמים האחרים בפרשה, אף בהסכמה, עד אשר מצא בית המשפט המחוזי קושי ראייתי, בגינו הסכימה כאמור המשיבה להמרת המעצר שבו נתון המשיב במקום מעצר, למעצר בפיקוח אלקטרוני.
4.
טענה חזקה בפיה של העוררת, כי נדבך בסיסי, משמעותי וחיוני בהשגת תכלית המעצר הוא בקביעת רכיב של פיקוח אנושי אפקטיבי, אשר יבטיח את שהייתו של המשיב במקום הפיקוח. דא עקא, ששירות המבחן התרשם לשלילה מן המפקחים, ככאלה שאין ביכולתם להציב למשיב גבולות ולהפעיל כלפיו סמכות בכלל, ובשים לב למאפייני אישיותו בפרט. העוררת מבקשת אפוא להורות על המשך מעצרו של המשיב במתקן מעצר עד למציאתם של מפקחים חלופיים אשר יימצאו מתאימים לפיקוח עליו.
5.
ב"כ המשיב מתנגד לערר בתוקף, בטענה כי שנה וחצי בקירוב נתון המשיב במעצר, ולפי המצב הראייתי צפוי להיות מזוכה בגמר המשפט. לא בכדי התעקש, לדבריו, לקיים את הדיון בבקשה לעיון חוזר לפני ההרכב שדן בתיק העיקרי, ולא לפני שופט תורן, כי ההלכה הפסוקה דורשת שההתפתחות במישור הראייתי תהיה כזו שהופכת את הקערה על פיה, ושופט תורן, לדבריו, אינו מסוגל לכך. ב"כ המשיב קבל על קצין המבחן שנדרש בתסקירו לחומרת עבירת הרצח, כשכל המהלך נועד, בתמיכה ובעידוד של המותב שדן בתיק העיקרי, לבחון את המפקחים בלבד. אין להשקיף עוד על התיק, מבחינתו של המשיב, באספקלריה של רצח. מטבע הדברים, טוען ב"כ המשיב, המפקחים כולם ערים גם הם לחולשה הניכרת בראיות, ולא מתייחסים למשיב כאל רוצח. אין לבוא אליהם בטענה על כך. מכל מקום, בית המשפט המחוזי עצמו התרשם מן המפקחים באולם בית המשפט לאחר שעמדו כולם לחקירה נגדית; טובים מהם, בסביבתו של המשיב – איִין.
6.
התלבטתי רבות, משום שמעצר באיזוק אלקטרוני של נאשם ברצח הוא נדיר, ובה במידה קשה ונדיר לסמוך על מפקחים ששירות המבחן התרשם מהם לשלילה. אכן, הא בהא תליא: פיקוח אלקטרוני בד בבד עם פיקוח אנושי. פיקוח אלקטרוני שבכוחו להתריע בדיעבד על ההפרה, לא יכול להתקיים מבלעדי פיקוח אנושי, שאם לא כן לא תושג תכלית המעצר. אלא שבית המשפט המחוזי נתן דעתו על מכלול השיקולים המורכבים והארוגים זה בזה, ואף אמר "כי בנסיבות רגילות היה מקום ליתן משקל מכריע להמלצת שירות המבחן... אלא, שאין מדובר בנסיבות רגילות... מדובר במעצר בתנאי איזוק על רקע המארג הראייתי שנשמע בפני ההרכב עד היום. בנסיבות אלו, לטעמי, די במפקחים אשר מבינים את משימתם באופן טכני, כאשר עסקינן במפקחים נעדרי עבר פלילי שמנהלים אורח חיים נורמטיבי – כאשר הפיקוח האנושי מחוזק באיזוק אלקטרוני. כזה הוא המערך שהוצג לפני, ועל כן, אינני רואה לנכון ליתן משקל לעמדות המפקחים כלפי ההתנהלות הלכאורית של המבקש המתוארות בכתב האישום" .
7.
ההחלטה היא גבולית. לבטח ניתן היה גם להחליט אחרת. אבל משהתרשם בית המשפט המחוזי מן המפקחים במידה המתוארת לעיל, ועל סמך שאר נימוקיו, החלטתי להשאיר את ההחלטה על כנה, בכפוף למה שאוֹמר להלן.
8.
כזכור, 'לחצתי' על ב"כ המשיב להעמיד מפקחים אחרים, טובים יותר, אך לדבריו זו משימה כמעט בלתי אפשרית בסביבתו של המשיב. חוששני שיש קורטוב של גוזמה בדברים הללו. מכל מקום, בצד דחיית הערר, אני מורה למשיב למסור לשירות המבחן בתוך שבוע-ימים שמותיהם של שלושה מפקחים נוספים, כדי שתיבדק התאמתם למלאכת הפיקוח. משך מעצרו של המשיב באיזוק אלקטרוני יכול שיתארך, ובחלוף הזמן קיים חשש להידלדלות כוחם של המפקחים שנקבעו בהחלטת בית המשפט המחוזי, שבלאו הכי, כאמור, אינם מן המשופרים.
9.
שירות המבחן מתבקש להגיש לבית המשפט המחוזי תסקיר משלים בעניין זה, עד לחלוף 10 ימי עבודה מן היום שבו ימסור המשיב את שמותיהם של שלושה מפקחים נוספים.
10.
אם המשיב לא יעשה כפי הוראתי הנ"ל, בתוך שבוע-ימים, אני מורה מעתה על חזרתו למעצר במתקן מעצר.
11.
התסקיר המשלים יוגש לבית המשפט המחוזי, וזה יעשה כחכמתו.
12.
הערר נדחה אפוא בזאת, בכפוף לאמור בפסקאות 8 ו-9 ולסנקציה שבצד האמור (פסקה 10).
ניתנה היום, י' בשבט התשע"ו (20.1.2016).
ש ו פ ט