החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 3592/07 מדינת ישראל נ. משה זיגדון

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר מעבר לתשעה חודשיםבקשת המדינה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט הארך את מעצרו של המשיב לתקופה מוגבלת עד ליום 3.6.07, לנוכח חומרת העבירות ומסוכנותו של המשיב. נקבע כי ככל שהמעצר מתארך, משקלה של המסוכנות פוחת וגובר משקל זכות החירות. המדינה רשאית לבקש הארכה נוספת עובר למועד זה, על יסוד הנתונים שיהיו ידועים אז.

העובדות

המשיב נאשם בעבירות יבוא ויצוא סם מסוכן מסוג קוקאין וניסיון קשירת קשר לייבא סם נוסף. הוא נעצר עד תום ההליכים בהסכמה, ושמיעת הראיות התעכבה מסיבות שונות. עד מרכזי של התביעה סירב לענות לשאלות בחקירה נגדית, ונגזר עליו מאסר לתקופה של 30 יום בגין בזיון בית המשפט.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי?
  2. 2.האם עיכוב בשמיעת הראיות עקב סירוב העד לענות לשאלות משנה את נקודת האיזון בין מסוכנות המשיב לזכותו לחירות?

הלכות

  1. 1

    ככל שתקופת המעצר מתארכת, פוחת משקלה של מסוכנות הנאשם וגובר משקלה של זכותו לחירות, ולכן יש לבחון את נקודת האיזון לאורך זמן.

    ״ככל שתקופת המעצר מתארכת, הולך ופוחת משקלה של מסוכנות המשיב וגובר משקלה של זכותו לחרות.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מסוכנות
  • עד מרכזי
  • בזיון בית המשפט
  • נקודת האיזון

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

3592/07

בפני:

כבוד השופט ע' פוגלמן

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

משה זיגדון

בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –

מעצרים), התשנ"ו – 1996

בשם המבקשת:

עו"ד עמית אופק

בשם המשיב:

עו"ד ישראל קליין

החלטה

1.

לפני בקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996.

2.

ביום 3.8.06 הוגש נגד המשיב כתב אישום בת.פ. 40226/06 בבית המשפט המחוזי בתל – אביב – יפו. האישום הראשון מייחס למשיב, בין היתר, עבירות של יבוא ויצוא סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל קילוגרם. באישום השני, הואשם המשיב בניסיון קשירת קשר לייבא סם נוסף לישראל.

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, עתרה המבקשת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים במשפטו. נטען, כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות לו, וכי למשיב עבר פלילי מכביד, הכולל 12 הרשעות קודמות בגין עבירות מרמה ורכוש; עבירות אלימות; סחיטה באיומים; ועבירות נוספות. עוד צוין, כי המשיב ריצה עונשי מאסר ממושכים, ומתקופת המאסר האחרונה, בת 5 שנים, שוחרר ביום 20.10.04. בהמשך נטען,

כי המשיב הורשע בעבירות של הטרדת עד, מסירת ידיעות כוזבות, הדחת עד באיומים ובכוח, איומים ותקיפת שוטר – עבירות המעידות על כך שלא ניתן לסמוך על ציות המשיב לרשויות החוק.

4.

ביום 16.11.06 הורה בית המשפט המחוזי – בהסכמה – על מעצר המשיב עד תום ההליכים. עוד

הוסכם כי המשיב יהיה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לשחרור בערובה.

5.

שמיעת הראיות עד כה לא התקיימה בקצב הרצוי, מטעמים שונים, שהוצגו על ידי באי-כוח הצדדים. מועדי ההוכחות שנקבעו – לאחר דחיות – היו 10.4.07, 16.4.07, ו-26.4.07. בישיבה האחרונה, נשמעה עדותו של העד מיכאל גולדשטיין (להלן: "גולדשטיין"). נזכיר כי לפי המיוחס בכתב האישום, גולדשטיין – שהתביעה מגדירה אותו כעד מרכזי מטעמה – קשר קשר עם המשיב ליבוא הסם, ונטל עמו חלק באירועים נושא כתב האישום. האישומים נגד גולדשטיין התבררו לפני מותב אחר בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו. במהלך חקירתו הנגדית, סירב גולדשטיין להשיב לשאלות סנגורו של המשיב. בית המשפט המחוזי (כב' השופט ח' כבוב ) הורה על מאסרו של העד לתקופה של 30 יום לפי ס' 5 לפקודת בזיון בית המשפט, תוך שהוא מוסיף כי ניתן יהיה לקצר את התקופה אם העד יחזור בו מסירובו זה. המשך הדיון נקבע ליום 7.5.07.

6.

ביני לביני, הורשע גולדשטיין בהליך שהיה תלוי ועומד נגדו ונגזרו עליו שש שנות מאסר בגין חלקו בפרשה. בדיון שהתקיים ביום 7.5.07, עמד גולדשטיין על סירובו לענות לשאלות בחקירה נגדית. המדינה ביקשה לקבוע מועד נוסף לעדותו בתום תקופת המאסר שנגזרה בגין הליך הביזיון. היא הוסיפה והבהירה כי אם ימשיך העד לעמוד בסירובו לענות לשאלות, תבקש לטעון טיעונים משפטיים לגבי מצב זה.

ב"כ המבקש סבור, כי לא ראוי להשאיר את המשיב במעצר, בהתחשב בכך "שהמשפט תקוע ולא יכול להתקדם".

7.

שקלתי את טיעוני הצדדים. בנקודת הזמן הנוכחית, נוכח חומרת העבירות והסיכון הנשקף מהמשיב, הנובע הן מאפיונן של העבירות והן מהרשעותיו הקודמות כמפורט לעיל, טרם שונתה נקודת האיזון בין אינטרס הציבור לזכותו לחירות של המשיב. עם זאת, כידוע, ככל שתקופת המעצר מתארכת, הולך ופוחת משקלה של מסוכנות המשיב וגובר משקלה של זכותו לחרות. אם יסתבר בהמשך כי לא ניתן יהיה לקדם את שמיעת הראיות בתיק בקצב ראוי, בשל כך שגולדשטיין יעמוד בסורו או מטעם אחר, יכול ונקודת האיזון תשתנה.

8.

בנסיבות אלה אני רואה להאריך את מעצרו של המשיב לתקופה מוגבלת, עד ליום 3.6.07 - מספר ימים לאחר שתחלוף תקופת המאסר בגין הליך הבזיון. הנחתי היא כי עד למועד זה יתבהר המצב, הן באשר להמשך שמיעת עדותו של העד גולדשטיין והן באשר ללוח הזמנים להמשך שמיעת הראיות. עובר למועד זה המדינה תהיה רשאית לשקול אם יש עילה בידה – על יסוד הנתונים שיהיו ידועים באותה עת – לשוב ולבקש הארכה נוספת של מעצר המשיב.

ניתנה היום, כ"א באייר התשס"ז (9.5.07).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1ככל שתקופת המעצר מתארכת, פוחת משקלה של מסוכנות הנאשם וגובר משקלה של זכותו לחירות, ולכן יש לבחון את נקודת האיזון לאורך זמן.