בש"פ 3593/07 מדינת ישראל נ. אלכסיי וולקוב

1.לפני בקשת המדינה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, או עד למתן פסק דין בעניינו.

2. המשיב

מואשם ברצח בכוונה תחילה של גרושתו. על פי המיוחס, ביום 15.1.06 הגיע המשיב לבית גרושתו ובין השניים התפתח ויכוח בנוגע לבנם הקטין, שבגינו החליט המשיב להמית את המנוחה. הוא נטל סכין ודקר אותה בגבה ובפניה, ולחץ באצבעות ידיו על צווארה ועל פניה, עד שהתמוטטה. עקב מעשי המשיב נגרם מותה של המנוחה.

3.המשיב נעצר עד תום ההליכים ביום 2.3.06 בשל מסוכנותו.

4.משפטו של המשיב לא החל במסגרת תשעת חודשי המעצר הראשונים, והמעצר הוארך פעם ראשונה ביום 24.10.06 (כב' השופט רובינשטיין). התמשכות הזמן נבעה בראשיתה מבקשת ההגנה, ומנסיונות הידברות עם התביעה, ולאחר מכן מאילוצי בית המשפט.

5.ביום 13.2.07 האריכה כב' השופטת פרוקצ'יה את המעצר בשלושה חודשים נוספים. בית המשפט עמד על כך שהתמשכות הזמן בלא שהמשפט החל נבעה, בין היתר, מנסיונות הצדדים להגיע לידי הידברות, ולהשיג מכנה משותף שיאפשר סיום ההליך.

עוד צויין כי חלק מהתמשכות הזמן נזקפת גם לאילוצי העומס המונחים על שכם הערכאה הדיונית, ואחד ממועדי ההוכחות האחרונים שנקבעו נדחה לבקשת ההגנה.

בית המשפט קבע כי מסוכנות המשיב לציבור אינה מוטלת בספק. אופי מעשה ההמתה המיוחס לו, שאליו מצטרפות אמרותיו על כוונותיו לברוח, לחטוף נשק משוטר, ולחטוף את בנו, מעלים חשש ישיר ומיידי כי שחרורו לא רק יסכן את שלום הציבור אלא יעמיד גם בסימן שאלה את ניהולו התקין של המשפט, נוכח סכנת הימלטותו מן הדין.

6.

שיקולים אלה, עומדים במלוא עוצמתם גם לעת הזו.

לכך יש להוסיף כי מכאן לכאן הסתיימה פרשת התביעה, החלה פרשת ההגנה ושמיעת ההוכחות מיועדת להסתיים במועד ההוכחות הקרוב, הקבוע ליום 20.5.07.

בנסיבות אלה וכאשר סיום המשפט הינו במועד הנראה לעין, הרי באיזון בין השיקולים הצריכים לעניין, נוטה הכף לעבר האינטרס הציבורי והמשך מעצרו של המשיב, וכך אני מורה.

7.על יסוד האמור, אני מאריך את מעצר המשיב בתשעים ימים החל מיום 6.5.07, או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם מביניהם.